מה קורא? יהונתן ה.משעל ממשיך לסקור מגזיני אמנות בינלאומיים והפעם: כסף במקום אמנות
עבור רג׳ינה דבטי עורכת המגזין, אמנות היא לא רק תשוקה לדבר אלא צורה של מהפכה. מהפכה שמערערת על הסדר הקיים ומציעה אלטרנטיבות דרך עבודות אמנות
עבור רג׳ינה דבטי עורכת המגזין, אמנות היא לא רק תשוקה לדבר אלא צורה של מהפכה. מהפכה שמערערת על הסדר הקיים ומציעה אלטרנטיבות דרך עבודות אמנות
הציורים של הילדגרד עוסקים בניסיון להבין את המהות האלוהית ואת הקשר בין טבעו של האל, האדם והיקום
עקב בחירתו לעסוק בפסליו בנושא המוות, ספג קרניילו ביקורות ארסיות רבות. למרות זאת, הקריירה שלו שגשגה באיטליה ובהמשך גם ברחבי אירופה. הוא סיים את חייו כפרופסור באקדמיה לאמנויות של פירנצה ב-1910
פסלי רוחות בגודל אדם שצצו בכנסיה צ’כית נטושה, הצליחו לעורר את תודעת הציבור ולהשיב אותה לפעילות. המיצב הפיסולי משך את תשומת לב הציבור לאחר שנים בהן עמדה נטושה, וזה תרם עשרות אלפי יורו לשיפוצה והפעלתה מחדש
וואטייה הייתה אחת מהציירות הבודדות במאה ה-17 שהעריכו אותה, הזמינו ממנה יצירות ושילמו לה עליהן, בתקופה שבה מקצוע הציור נשלט על ידי גברים
מיה סאנדו היא אמנית פונג’אבית-קנדית, המתגוררת כיום בקנדה. יצירתה המולטי-דיסציפלינארית נוגעת בתמות של נשיות, מיניות, היברידיות תרבותית ואותנטיות עצמית
מצד אחד מגזינים שמהווים את התשתית בשיח על אמנות עכשווית הם תיבת תהודה לשוק האמנות הקפיטליסטי ומצד שני, אלו פלטפורמות כל כך מוכרות ונפוצות, שדווקא אליהן מגיעות שיחות על נושאים קריטיים באמנות
מעבר למידע על תערוכות בעולם, מלגות שונות, קולות קוראים, הצעות להשתתפות בהזדמנויות אקדמאיות, לימודים ותוכניות מיוחדות, e-flux משמרות.ים את פורמט התערוכה הכאוטית הראשונה שהציגו, עם קול קורא שנתי לתערוכה בכל נושא שתבחרו
בספרו מעניק לנו דה ואל הצצה לפרספקטיבה הייחודית של האמן על העולם. “הארנבת עם עיני הענבר” מעלה על נס וחוגג את נוכחותם של חפצים בחיינו ומעודד להעריץ, להתענג, לפקפק ולהתאהב בהם
יוצרי ההסכת אינם מסתפקים באיסוף והצגת התצלומים בארכיון, אלא מרחיבים את הסיפור הפרטי של אותו הרגע לסיפור משמעותי של קהילה שלמה
להתייחס לאמנות מנקודת מבט טיפולית לא אומר לנטוש את העומק והאיכויות שטמונות בה, אלא לאמץ אותן לצד איכויות אלו ובכך להשיב את האמנות למקומה המרכזי בתרבות ובחיים
המאמר “לשם מה צריך אמנות?” מבקש להעניק מבט חדש על אמנות עם ערך אמנותי שיכולה גם להיות טיפולית
זלצמן מציגה את עבודתה COMOUFLAGE שעוסקת בכוחות הנפש ומתבטאת בציור מופשט בטכניקה מעורבת
“כאשר אני מגיעה לסטודיו, אני לא חושבת איך לשנות את הייצוג של נשים. אני מציירת נשים כפי שאני רואה אותן”
בין שלל אירועי האמנות והביאנלות ברחבי העולם, זו הביאנלה שכדאי לכןם להכיר
התערוכה עוסקת בגיוון כגשר בין תרבויות, אמנות בין-תרבותית ופמיניזם
נראה שלמרות כוונתם החשובה, הפסלים מתעלמים מהמורכבות ההיסטורית של קולוניאליזם וקפיטליזם ומצפים לאיזו ההתערבות אלוהית
הסולם רגליו בשמיים וראשו בארץ. בעומק שלו, זהו הסולם היהודי: נשיאת המבט היהודית היא לא אל השמיים, אלא אל האדמה. את ההתגלות הרוחנית, את הסוד, מחפש המבט היהודי למצוא דווקא בתוך החומר
מסרים אמנותיים מסוג זה, משפיעים ומגשימים רק לעיתים רחוקות את האג’נדות שלשמם נוצרו. בפועל, הם לא מצליחים לאמוד את הכוח הדינמי המתקיים בין העבודה לבין הקהל שלה
תחת חופה בצבע כחול אולטראמרין, הופך הביתן הישראלי בוונציה לארמון מלכות, והטיה לאומית ופטריארכלית רבת שנים הופכת למרחב חוצה-גבולות וממוגדר מחדש