חגיגה בכחנלית. הציירת מיכאלינה וואטיה מערערת על חוקי האמנות והחיים של תקופתה
וואטייה הייתה אחת מהציירות הבודדות במאה ה-17 שהעריכו אותה, הזמינו ממנה יצירות ושילמו לה עליהן, בתקופה שבה מקצוע הציור נשלט על ידי גברים
וואטייה הייתה אחת מהציירות הבודדות במאה ה-17 שהעריכו אותה, הזמינו ממנה יצירות ושילמו לה עליהן, בתקופה שבה מקצוע הציור נשלט על ידי גברים
מיה סאנדו היא אמנית פונג'אבית-קנדית, המתגוררת כיום בקנדה. יצירתה המולטי-דיסציפלינארית נוגעת בתמות של נשיות, מיניות, היברידיות תרבותית ואותנטיות עצמית
מצד אחד מגזינים שמהווים את התשתית בשיח על אמנות עכשווית הם תיבת תהודה לשוק האמנות הקפיטליסטי ומצד שני, אלו פלטפורמות כל כך מוכרות ונפוצות, שדווקא אליהן מגיעות שיחות על נושאים קריטיים באמנות
מעבר למידע על תערוכות בעולם, מלגות שונות, קולות קוראים, הצעות להשתתפות בהזדמנויות אקדמאיות, לימודים ותוכניות מיוחדות, e-flux משמרות.ים את פורמט התערוכה הכאוטית הראשונה שהציגו, עם קול קורא שנתי לתערוכה בכל נושא שתבחרו
בספרו מעניק לנו דה ואל הצצה לפרספקטיבה הייחודית של האמן על העולם. "הארנבת עם עיני הענבר" מעלה על נס וחוגג את נוכחותם של חפצים בחיינו ומעודד להעריץ, להתענג, לפקפק ולהתאהב בהם
חלק מן הפסלים מעולם לא שונעו מחוץ להודו וזו הופעתם הבינלאומית הראשונה. היצירות חולקות מסורת אמנותית משותפת; כשמוצבות זו לצד זו הן משקפות את מורשתן ואת מקומן בהיסטוריה
יוצרי ההסכת אינם מסתפקים באיסוף והצגת התצלומים בארכיון, אלא מרחיבים את הסיפור הפרטי של אותו הרגע לסיפור משמעותי של קהילה שלמה
להתייחס לאמנות מנקודת מבט טיפולית לא אומר לנטוש את העומק והאיכויות שטמונות בה, אלא לאמץ אותן לצד איכויות אלו ובכך להשיב את האמנות למקומה המרכזי בתרבות ובחיים
המאמר "לשם מה צריך אמנות?" מבקש להעניק מבט חדש על אמנות עם ערך אמנותי שיכולה גם להיות טיפולית
זלצמן מציגה את עבודתה COMOUFLAGE שעוסקת בכוחות הנפש ומתבטאת בציור מופשט בטכניקה מעורבת
"כאשר אני מגיעה לסטודיו, אני לא חושבת איך לשנות את הייצוג של נשים. אני מציירת נשים כפי שאני רואה אותן"
בין שלל אירועי האמנות והביאנלות ברחבי העולם, זו הביאנלה שכדאי לכןם להכיר
התערוכה עוסקת בגיוון כגשר בין תרבויות, אמנות בין-תרבותית ופמיניזם
נראה שלמרות כוונתם החשובה, הפסלים מתעלמים מהמורכבות ההיסטורית של קולוניאליזם וקפיטליזם ומצפים לאיזו ההתערבות אלוהית
הסולם רגליו בשמיים וראשו בארץ. בעומק שלו, זהו הסולם היהודי: נשיאת המבט היהודית היא לא אל השמיים, אלא אל האדמה. את ההתגלות הרוחנית, את הסוד, מחפש המבט היהודי למצוא דווקא בתוך החומר
מסרים אמנותיים מסוג זה, משפיעים ומגשימים רק לעיתים רחוקות את האג'נדות שלשמם נוצרו. בפועל, הם לא מצליחים לאמוד את הכוח הדינמי המתקיים בין העבודה לבין הקהל שלה
תחת חופה בצבע כחול אולטראמרין, הופך הביתן הישראלי בוונציה לארמון מלכות, והטיה לאומית ופטריארכלית רבת שנים הופכת למרחב חוצה-גבולות וממוגדר מחדש
מאת: שירה פרידפרטיג ליווי תוכני: גילי סיטון מאז פריצתה של האמנות המודרנית, חונכנו להביט ביצירות אמנות ולשער שהאמנ.ית השתמש.ה ביצירתContinue Reading
מאת: גילי סיטון בסרט הדוקו Forest, Field & Sky: Art out of Nature (BBC) יוצא ד"ר ג'יימס פוקס למסע ביןContinue Reading
מאת: שירה פרידפרטיג ליווי ועריכה: גילי סיטון הפעם הראשונה בה נתקלתי במושג "אימת החלל הריק" הייתה בקורס "מבוא לתולדות האמנות".Continue Reading




















