אמנות בארץ

בתערוכה חדשה "הדרך אל הבריאות" מתחקה תמר ניסים אחר הבניית מערכת הערכים של הלאום היהודי, וכיצד זו פתחה פתח לחטיפות ילדי תימן, המזרח והבלקן. גלרית הוילה, ירושלים. עד ה 10/12

אוצרות: גילי זיידמן

ליווי אמנותי: סאלי הפטל נווה

התערוכה "הדרך אל הבריאות" היא התערוכה השנייה בטרילוגיית "הפרויקט ההיגייני" של תמר נסים. תחנה שניה שהיא מעין 'תחנת אחיות', תחנת אמנות, במסע הניסע על שטיחים, באמצעות מצלמות ועל גבי מסמכים. בהמשך לתערוכה הראשונה בטרילוגיה יוצרת נסים מערך אמנותי הנשען על מחקר רחב יריעה. במהלכו היא מתחקה אחר הבניית מערכת הערכים של הלאום היהודי המתחדש בארץ ישראל, וכיצד זו שימשה פתח לחטיפות ילדי תימן, המזרח והבלקן. התערוכה הראשונה, "הכחול יזהיר מלובן", פרסה מגוון תגובות חרדה מלכלוך והציגה את האנלוגיה שנעשתה בין נורמות של היגיינה לבין תקינות מוסרית. התערוכה הדגישה את מקומה של האשה כמחזיקת טוהר הניקיון הביתי ומוסר המשפחה, תוך שהאמנית מחברת בין זכרונות בית אמה וספרי הדרכה למשק הבית שפורסמו בפלשתינה-א"י.

העבודות בתערוכת ההמשך הנוכחית מתמקדות בהנחלת החינוך להיגיינה בתקופת המנדט הבריטי ושנותיה הראשונות של המדינה על ידי אחיות בריאות הציבור. כיצד היגיינה גופנית הפכה סמן לאיכותם המהותית של קולקטיבים שונים, בעוד הקריטריונים המגדירים מיהו בן תרבות מדירים את מי שעמדתו נחותה מעמדת הרוב הקובע.  

נסים בוחרת את נקודת מבטה של דמות האחות, של האשה חדורת השליחות לתרום לריפוי אדם ותיקון החברה. היא נכנסת לתוך דמותה, עוטה שביס וסינר ומסגלת לעצמה גינוני דיבור ודקדוק. הציטוטים בתערוכה מובאים מספרי הדרכה לבריאות הציבור שנכתבו על ידי רופאים, עלוני הדרכה לאם ולילד, עדויות של אחיות, תעמולה של צבא ההגנה לישראל אודות העליה הגדולה, צילומים ארכיוניים בהזמנת הממסד בתקופת טרום המדינה ובשנים הראשונות לאחר הקמתה. פריסת הדברים האמורים מתעלה מעבר לתיעוד ההיסטוריה ומשמיעה אמירה מחודשת, אחרת, המקשיבה לתקנות מחד ומתנערת מקבלת התקן החברתי מנגד. 

התערוכה בנויה כמו ספר פתוח, כמו ריאות, חדר ימני, חדר שמאלי ושדרה מרכזית. בכניסה לחלל הגלריה נשמעת אחות 'התחנה' דוברת דיבורי דקלום אודות הלכות ניקיון והתנהגות. תווי פניה מרחפים בתוך אליפסה בחדר הימני, והיא מסודרת ונוקשה ואינה מגיעה לכדי עייפות. משנתה מבטאת את החרדה מפני הזוהמה ששררה בארץ, והופנתה באופן מופגן גם כנגד מי שהוגדר "מזרחי"- העולים מארצות ערב, אנשי הישוב הישן ותושבי הכפרים הערביים. מנהגיהם ואורחותיהם, מבית או כתוצאה מתנאי שיכונם, עוררה זרות וסלידה בציבור בן התרבות המערבית שהתיישב בארץ. כור היתוך מוכה דיכוי, שיפוטיות, התעלמות, ומערכי הטמעה והתאמה המוטים 'לטובת הכלל'.  

דמות האחות, דמותה של האמנית, מכפילה את עצמה בחדר השמאלי שם שתי אחיות מחוות בידיהן תנועת החזקה, ועל כפותיהן מרחפים עולים מתימן על שטיח מעופף. דימוי העולים לקוח מסרט ההדרכה "הדרך לשחקים" משנות החמישים של המאה הקודמת, בבימויו של נתן גרוס. בסרט השטיח הופך מטוס, ותינוקות העולים ממגוון העדות הופכים טייסים. בהשראת הסרט מחברת נסים את האג'נדות הפטרוניות ששלטו בארץ.

עם בחירתן של ארגוני הנשים כיצד לפעול להכניס את העולים תחת כנפי נורמות האומה המתעצבת. ההיגיינה היתה תחום בולט של התערבות מוסדית, ובאופן גורף הוטל ספק ביכולתם של ההורים מעדות המזרח, ושל האמהות התימניות בפרט, לחנך את ילדיהם כראוי וכיאות. לצד עבודת הוידאו מוצבת עבודת סאונד כמעין עמדת קבלה, באוזניות נשמע קולה של חנה כהן, המספרת על תקופת פועלה כאחות מוסמכת, בת להורים שעלו מעירק ובעלת הכשרה בבריאות הציבור של בית הספר לאחיות הדסה. מדבריה ניכרים הפערים החברתיים המתוחים בין תפיסת תפקיד הרפואה ותפקיד הבית, בנוסף לפערי השפה ומידת האפשרות לגשר עליהם ליצירת תקשורת. 

במבואה שדרת דימויים עגולים, הממקדים את המבט במחוות הגוף של אחיות מול מטופליהן, נשים וטף מן האוכלוסיות "הנחשלות". הדימויים, צבועים אדום וכחול, מזכירים משטח דם הכלוא בין לוחיות זכוכית עבור אבחון מיקרוסקופ. הם משקפים פלט של מחקר חזותי שנעשה בשיתוף עם ד"ר גיא גלבוע, חוקר בתחום עיבוד התמונה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. מטרת המחקר לבחון את התמונות התיעודיות על פי חלוקה של שחור ולבן המחזיקה את משמעות החלוקה בין אליטה ושוליים, צודק ופגום; חלוקה שנקבעה על פי ההשקפה המנחה מהי נורמטיביות היגיינית וחברתית, מצוות עשה ואל תעשה.

מסך מציג תמלול שיחה עם החוקר וצליל תקתוק מקשי המחשב מהדהד בחלל. בקיר הנגדי עמודות המדגימות את אחוזי התמותה באזורי הארץ על פי חלוקה עדתית. וביניהם תלויים על קיר מסחטת לימון, רדי מייד המאזכר שד נשי, אך איננו רך אלא שביר, ואולי פוצע; ואריח חרסינה עליו מצוירת דמות אם מניקה כשתחבושת גזה מכסה על פיה ואפה, מעטה חוצץ חיידקים בינה לבין העולל בידיה – גם על כך מסבירה האחות האלמותית הממשיכה לרחף בחדר השכן עד בלי די.

גילי זיידמן.

צילומים: טל ניסים.
התערוכה מוצגת עד ה10 לדצמבר בגלריית הוילה, רחבית לחם 104, ירושלים.

0 comments on “בתערוכה חדשה "הדרך אל הבריאות" מתחקה תמר ניסים אחר הבניית מערכת הערכים של הלאום היהודי, וכיצד זו פתחה פתח לחטיפות ילדי תימן, המזרח והבלקן. גלרית הוילה, ירושלים. עד ה 10/12

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s