לחזור למקום שאיננו קיים. ורדה ש"ץ איל צורבת את זכרונותיה בתערוכה חדשה
"לפעמים אני מרגישה שאני מסתכלת על ציור כעל נוף: לא נוף חיצוני, אלא כמרחב של תנועה, סימנים, שכבות וזיכרון. אולי מה שנשאר מן המסע הוא תנועה שנכנסת אל המשטח ונעשית שם אחרת". גילי סיטון פגשה את ורדה ש"ץ איל לשיחה וראיון בתערוכה "המקום שנצרב"









