נוף שנכתב בדממה. דורון עובד מצלמת שוב ושוב את השינויים השקטים של קיבוץ ילדותה

נוף פעור / דורון עובד

אוצרת: ריטה כץ

גלריה המקרר

אירוע נעילה ושיח גלריה יתקיימו בתערוכה ביום שישי ה- 2.10.26 בשעה 11:00

בתערוכת היחידה 'נוף פעור', שבה דורון עובד אל קיבוץ חניתה של אחרי ה-7 באוקטובר ובית ילדותה ומתבוננת בנוף המוכר מחדש. באמצעות עבודות צילום ווידאו היא עוקבת אחר המפגש שבין החורש הגלילי, לאמצעי ההגנה שהפכו במשך השנים לחלק בלתי נפרד מן המרחב: קירות ממ”ד, בטונדות, גדרות גבול, שבילי מערכת ומדרונות שנחשפו. אלה אינם מוצגים כאירועים חריגים, אלא כמרכיבים של נוף יומיומי, שנוכחותם מעצבת את אופיו של המקום.

כבר בעבודותיה המוקדמות שצולמו במצלמה אנלוגית בשנת 2008, התבוננה עובד בדרך היוצאת מחניתה כמרחב של אפשרויות. לצד הדרך נראתה אז גדר הגבול הישנה – כמעט נטמעת בתוך הצמחייה. היום היא הוחלפה במערכת ביצורים גבוהה ובחומת בטון רציפה. אותו מקום נותר, אך הנוף השתנה לחלוטין. הצילום הפך לעדות למה שכבר אינו קיים.

בתערוכה עובד שוהה, מתבוננת ולוכדת נופים שאנו חולפות.ים על פניהם מבלי לשים לב עד כמה הם השתנו. השינוי אינו מתרחש בבת אחת, אלא מצטבר לאורך השנים – שכבה אחר שכבה, כמו זיכרון הנחרט בגוף.

שם התערוכה, נוף פעור, מבקש להציע מבט על נוף שנפתח לעין – נוף שחושף את שכבותיו, את השינויים שחלו בו ואת היחסים המורכבים בין הטבע לבין ההתערבות האנושית. לצד הבטון ממשיכים העצים לצמוח, השבילים נטמעים בחורש, וההר נושא עליו את סימני הזמן.

עבודותיה של עובד אינן מבקשות לתעד אירוע מסוים, אלא להתבונן באופן שבו מקום משתנה לאורך השנים, ובאופן שבו הצילום הופך לעדות מתמשכת למה שהיה ולמה שנוצר במקומו. מתוך מבט שקט ומדויק, הן מזמינות את הצופה לשהות בין המוכר לבין הזר, בין הטבע לבין המעשה האנושי, ולשאול כיצד נוף אוצר בתוכו את סיפורו של המקום.

בתערוכה הופך הנוף לא רק לרקע, אלא לדמות מרכזית – כזו שנושאת את עקבות הזמן, הזיכרון והחיים שנרקמו בתוכה.

לצד עבודותיה של עובד, מוצגות בתערוכה גם עבודות וידאו וסאונד של תושבות חניתה אשר נוצרו במסגרת סדנת תיעוד ״הדרך לחניתה״ בהנחיית הדוקומנטריסטית רותי פרנסדורף. משתתפות: אורלי סולנה קדוש, אסתי בן דוד, דורה סולנה, טניה קריינגולד ועינבל ויסמן. כאן ניתן לצפות בקטלוג הדיגיטלי המלא של הסדנה.