שכבת מגן: תערוכת אמנות שואלת שאלות על חיים ואמונה

שכבת מגן

אוצרות: טל סגולי ומורן שמבר

גלריה המקרר

13.8-11.9.2026 אירוע נעילה: יום שישי 11.9 , 11:00

תמונה של תערוכה אמנותית בחלל סגור, עם עבודות אמנות צבעוניות התלויות על הקירות, כולל ציור מסודר על קיר לבן ותצוגת וידאו על קיר כהה. — מראה הצבה מתוך תערוכת היחידה של ורד קורן *Virtues against a Virus* / 2022

כאוצרת שותפה לתערוכה ׳שכבת מגן׳ בה היא משתתפת, הזמנתי את ורד קורן בשלהי הקיץ האחרון לראיון ושיחה על היחסים בין אמנות לחיים עצמם, שהם גם החומר המרכזי ביצירתה.

מורן שמבר: היי ורד, ספרי קצת על עצמך לטובת אלו שאינןם מכירותים.

ורד קורן: אני אמנית רב תחומית, במקור מכפר מסריק. את התואר הראשון עשיתי במדרשה לאמנות בבית ברל, ותואר שני באקדמיה לאמנות ומדיה בקלן, גרמניה. אני מציירת, מפסלת, עושה וידאו ארט ואינסטליישן. החומרים שלי פשוטים וזמינים, כמו ניירות, טושים, עפרונות, אלומיניום ורדי מייד; אני עוסקת בשאלות על אמונה, דת, הגירה ואייקונים תרבותיים.

העשייה האמנותית שלי התחילה במדרשה, בה הכרתי חברות, חברים וקולגות שממשיכים ללוות אותי, עם חלקן.ם גם הצגנו יחד בתערוכות. במדרשה התמקדתי ברישום וציור, במקביל למדתי הוראה וגם לימדתי – אלו עולמות שחשוב לי לחבר ביניהם. הרבה מהעבודות שלי אז היו קשורות לרקע שלי מהקיבוץ: ישראליות, צבא, ציונות. מתחילת הדרך, חיפוש אחר זהות אישית נשאר כקו המקשר בין עבודותי. במקביל אני נמשכת לגילויים חדשים, כמו אלמנטים תרבותיים אקזוטיים או זרים לי. אחרי הלימודים התארחתי ברזידנסי בסין, שם התאהבתי בעיסוק המקומי במתח שבין חומרים ״גבוהים״ וחומרים ״נמוכים״.

חלק מהמתחים האלו שבו איתך לארץ? אני זוכרת סיפור על פסל של בודהה בחצר ביתך בתל אביב.

אחרי הלימודים עברתי לגור בתל אביב עם בן זוגי בדירה עם חצר בה היה מוצב פסל של בודהה, מה שלא ממש היה לרוחה של אחת השכנות. היא התחילה להשליך פתקים מחלון ביתה אל החצר. בין השאר, הואשמנו בהם בעבודת אלילים. עם הזמן תוכן הפתקים הלך והחריף, מה שהוביל למהלך של התכתבות שנמשך שנתיים: השכנה זורקת פתק, אני אוספת אותו ומגיבה לה בצורת פסל בדמות תוכן הפתק. זה היה ריטואל שחזר על עצמו בתדירות משתנה. באותם שנים יצרתי מתוך סטודיו קטן וחשוך ששכן במרתף הדירה, ללא אור יום. הרגשתי שאני יוצרת מעשה כשפים.

במסגרת לימודי התואר השני, הפרויקט האמנותי הזה הפך לספר המאגד את המכתבים והיצירות בשם Letters From My Neighbor. הפרויקט הזה הרחיב את העניין שלי במיסטיקה.

שולחן עץ פשוט עם גב מעוגל, ועליו שני ספרים פתוחים עם איורים נראים. — ורד קורן, **Letters From My Neighbor** **/ 2023**

למרות שהיצירות שלך עוסקות ברובן בנושאים המחוברים לחוויה הישראלית, פעלת כמה שנים מחוץ לארץ. איך זה היה?

בן זוגי ואני החלטנו שאנחנו עוברים לתקופה לקלן בגרמניה. שם גם החלטנו להקים משפחה, ולראשונה הרגשנו מהגרים; נוצרה תחושה חזקה של זרות. רציתי ללמוד לתואר שני ובית הספר שמצאתי היה לאמנות ומדיה, כך שיצא שנפתחתי לכיווני יצירה חדשים שכללו וידאו ארט ומדיה דיגיטלית. עוד בקלן, בזמן ההריון הראשון שלי, יצרתי וידאו ארט בשם "סגולות" בו שילבתי סגולות שונות ומשונות להריון ולידה קלה כמו: להרוג דג חי בידיים בשביל מזל או לקבור עורלה – כל אלה התחברו לסצנות קולנועיות.

טלויזיה מונחת על מדף שחור עם שתי נרות פיסוליים משני הצדדים, הצגת סצנה מעורפלת של אדם בחתונה.

תמונה בשחור-לבן של גבר נושף מים לכיוון בטן הריונית. — **Segulot /** 2019 Solo exhibition, ‘Labor’, Cologne

בחודשים האחרונים של ההריון השתתפתי ברזידנסי בלטביה. הרגשתי שם תחושה של בדידות שהובילה לרגעי התבוננות ארוכים בתרבות אחרת. ציירתי את הכנסייה האורתודוקסית המקומית שנהיתה הבסיס לסדרת העבודות Urban Legends שהצגתי בתום השהות. בתל אביב עבדתי כמדריכה במוזיאון נחום גוטמן, התעמקתי בחיפוש האמנותי של אמני.ות בצלאל הראשונות.ים אחר זהות, והניסיון לייצר מיתולוגיה יהודית. באותה עבודה גם אני מנסה לנסח מיתולוגיה ישראלית דמיונית, שיש בה קיבוצניקיות, דת, אמונה וגם מיסטיקה.

תמונה של שתי יצירות אמנות תלויות בצורת פוסטרים, עם קישוטים מזהב בצדדים. החלק העליון כולל סמלים טבעיים ודמויות, והחלק התחתון מציג סצנות מהחיים עם דמויות רכובות על סוסים. — **Urban Legends**, 2018, Solo Exhibition, Skola6 Art Space, Cesis, Latvia

תמונה של דגים צעירים סביב כדור זכוכית, עם ידיים שחורות ואצבעות צבועות באדום. — **Urban Legends**, 2018, Solo Exhibition, Skola6 Art Space, Cesis, Latvia

אחרי שמונה שנים בגרמניה, אתם מחליטים לחזור לארץ. למה?

המציאות טרפה את הקלפים. התגלתה אצל הבת השנייה שלנו מחלה נדירה. הבנו שבארץ היא תטופל יותר טוב, עם ידע רפואי מתקדם וגם תהיה לנו קהילה תומכת. נחתנו בארץ, ובאותו יום היא כבר אושפזה באיכילוב. זה היה בתחילת ספטמבר. ב-7 באוקטובר פרצה המלחמה.

כיום את מציגה בתערוכה ׳שכבת מגן׳ שטל סגולי ואני אצרנו יחד ב׳מקרר׳. היצירות שלך מעוררות בי תחושות של ביקורת על החברה הישראלית שנאמרת בקווים עדינים ורכים.

בשנים האחרונות הפנתי את נקודת המבט פחות לעשייה אמנותית ויותר להדרכה, חינוך והתמודדות עם המחלה של בתי. המציאות המורכבת בישראל, והמציאות המורכבת האישית שלי, מציפים אותי בפחדים ובצורך במילוי של אלפי משימות.

הסטודיו האישי במקרר הוא החלל שלי, המקום לפולחן, למדיטציה, זה המקום שלי להתאפס. בקומה מינוס 2 אני מרגישה שקט, אני מוגנת. נושא התערוכה זהה לנושאים שמלווים את היצירה שלי המון שנים. העיסוק באלילות, בהגנה ובסגולות, אולי עם גרעין קטן של אמונה. המקרר היה פתוח גם בזמן המלחמה ובאו אליו א.נשים מזדמנים.ות, וכך נוצר שהמקום עירבב אמנות עם החיים המוטרפים שלנו.

גבר במכנסיים צהובים מחזיק בנחש, בעוד ילד שחור עומד מולו, מתרכז במפגש. — ורד קורן, *הנרי וקלולו,* צבעי מים על נייר

תצוגת אמנות עם מסכות צבעוניות תלויות על הקיר, טלוויזיה עם תוכן וידאו על רהיט לבן, שולחן קטן לצד החלון. — ורד קורן, 3 מסכות מתוך סדרה, קרמיקה בשילוב רדימייד
מראה ההצבה מתוך התערוכה ׳שכבת מגן׳, צילום: רוני שר

על מה את עובדת בימים אלה?

כרגע אני עובדת על שני ציורי ענק במטרה שיגובשו לסדרה חדשה. אני אוהבת לחפש מקומות במפות גוגל, בעיקר מסעדות במקומות שאסור לנו להגיע אליהם כמו בטהרן ורמאללה. אני חוקרת ומציירת אלמנטים מהם.

תודה ורד, וסגולות רבות.