עץ ירוק מפלסטיק. שולי בורנשטיין וולף בתערוכה שצומחת מתוך השבר

הכל תלוי / שולי בורנשטיין וולף

אוצרות: רוני ראובן וורה פלפול

הסדנה לאמנות יבנה

נעילה: 10.6.26

היי שולי, את מציגה בימים אלו תערוכת יחידה בגלריית הסדנה לאמנות ביבנה בשם "הכל תלוי". ספרי קצת על תהליך העבודה של התערוכה ואיך היא ממשיכה או מוסיפה לתערוכות עבר.

בתערוכה "הכל תלוי" אני מציגה בין השאר סדרה שטרם הוצגה בארץ ושאותה התחלתי ליצור מיד לאחר אסון ה־7 באוקטובר. הסדרה נקראת "שדות אדומים" והיא מבוססת על ציורי עבר שלי בשמן על בד, שאותם גזרתי, פירקתי ותפרתי מחדש על גבי רשתות פלסטיק. בסדרה זו אני מבקשת למפות את ארץ ישראל מחדש מתוך מקום של זיכרון, געגוע ואהבה רבה, כאשר גם שם התערוכה נטען במשמעות כפולה.

בתוך העבודות רקמתי בחוט כותנה אדום בתי נרות שבת מנייר כסף, אותם אני שומרת ואוספת שנים, לאחר כל ערב שבת. בהמשך, הוספתי בתי נרות רבים נוספים שליקטתי מכיכר דיזנגוף בחודשים שלאחר האסון. בפעולה זו ביקשתי לאחות שתי תקופות ושני ממדים בעבודה אחת; הממד האישי- נרות שבת מהבית שמבטאים חיים, צמיחה והודיה, בכפיפה אחת עם הממד הלאומי- נרות שהודלקו לזכר קורבנות ה-7 באוקטובר. החומרים הללו שהגיעו ממרחב של זיכרון, אבל וקהילה, נטמעו בתוך העבודה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה.

על קיר הגלריה המרכזי, הצבנו שתי עבודות גדולות מימדים מהסדרה הזו. העבודה בנויה מחלקים רבים, מחיבורים, שכבות ותפרים והחיבור בין החלקים יוצר שלם חדש, שאינו מסתיר את השבר. מבחינה רגשית העבודה הזו חשובה לי מאוד וחיכיתי לרגע הנכון ולחלל המתאים כדי להציג אותה.

אם תוכלי להרחיב קצת על משמעות כותרת התערוכה ועל העבודות הנוספות שמוצגות מלבד "שדות אדומים".

בחרתי בכותרת "הכל תלוי" משום שאני מרגישה שבתקופה הנוכחית כולנו, בלי קשר לעמדותינו הפוליטיות, חווים חוסר יציבות, דריכות וטלטלה רגשית. הכותרת נושאת בתוכה משמעות כפולה: מצד אחד, העבודות עצמן תלויות על הקיר ומצד אחר, הכול באמת תלוי אם תהיה תערוכה או לא, אם תפרוץ מלחמה או לא, אם השגרה תוכל להתקיים או שוב תתערער.

אוצרי התערוכה רוני ראובן (אוצר גלריה הסדנה ביבנה) וורה פלפול, בחרו לשלב לצד מיצב הקיר "שדות אדומים" גם עבודות ציור שנעשו לאחר ה־7 באוקטובר. בנוסף, מוצגים בתערוכה תבליטי עץ מתוך סדרה שאני יוצרת בשנים האחרונות; העבודות מורכבות מחלקי עץ ושאריות עץ גושני, אותם אני אוספת מנגריות בעיר ובונה אובייקטים, תבליטים ומיצבים. מתוך חומרים שננטשו או נותרו מאחור, אני בונה מערכים חזותיים חדשים. העבודות הללו ממשיכות את העיסוק המתמשך שלי בפירוק והרכבה מחדש ובאפשרות למחזר את השאריות ולהעניק להן חיים חדשים. לצד אלו מוצגת גם סדרת ציורים שנקראת "היער" וכוללת שש עבודות שמתארות ציפורים המבקשות להיחלץ מתוך הסבך ומבטאות כמיהה לחופש ולתנועה, ככנף השואפת לדרור. ציור גזע עץ הזית הוא עבודה נוספת- מדובר בגזע עץ זית ללא שורשים וללא צמרת, שעומד כזיכרון לעץ שהיה ואיננו עוד.

איך נבחרו העבודות הספציפיות האלו להיות מוצגות בתערוכה? ולמה דווקא בגלריה הסדנה ביבנה?

התערוכה התגבשה מתוך שיחות מתמשכות ביני לבין רוני ראובן וורה פלפול. למעשה, שניהם אצרו את התערוכה יחד. הם ביקרו בסטודיו שלי ושם, מתוך המפגש הישיר עם העבודות, החומרים והתהליכים, החלו להתחבר רעיונות, הקשרים וחיבורים אפשריים.

החלל של גלריה הסדנה אפשר לעבודות להיות מוצגת באופן מדויק. מיצב הקיר הגדול דרש מרחב שיוכל להכיל אותו וגם לאפשר לצופה להתקרב, לראות את הפרטים, את התפרים, את בתי הנרות ואת שכבות החומר. העבודות הנוספות בתערוכה יוצרות הקשרים רחבים יותר לעיסוק שלי בצמיחה, במעגל החיים, בדימוי העץ, בזיכרון ובחומר.

הדימוי של העץ חוזר בעבודותיי שוב ושוב בציור, בתבליט, באובייקט ובחומר עצמו. דימוי העץ נושא עבורי סמליות מורכבת, הן של התחדשות והמשכיות והן של פגיעות וקמילה. כל אלה נוכחים מאוד בבחירת העבודות לתערוכה ובאופן שבו הן מוצבות בחלל.

נשמע שהדיאלוג עם אוצרי התערוכה היה משמעותי ביותר, איך זה השפיע בפועל על התערוכה?

הדיאלוג עם רוני ראובן ועם ורה פלפול היה פורה, פתוח, חברי ומעניין מאוד. הרגשתי שאני יכולה לבטא את הבחירות, המחשבות והרעיונות שלי עד תומם, ושיש הקשבה עמוקה לתהליך העבודה שלי. שניהם ליוו את התערוכה מתוך רגישות רבה, ועם זאת גם מתוך מבט אוצרותי מדויק. הם ידעו לבחור את העבודות, לחדד את ההקשרים ביניהן, וליצור רצף חזותי ורעיוני שמאפשר לתערוכה להתקיים כגוף שלם.

עבורי, הדיאלוג הזה היה משמעותי במיוחד משום שהתערוכה נוגעת בחומרים רגישים מאוד אישיים, חברתיים ולאומיים. היה חשוב לי שהעבודות יוצגו לא רק כתגובה לכאב, אלא גם כהצעה להתבוננות, לאיסוף, לחיבור ולצמיחה מתוך השבר.

האם יש תערוכות או פרויקטים עתידיים שעומדים על הפרק?

כמו תמיד, העבודה שלי נעה בין חומרים, זיכרונות ודימויים ובין מה שכבר קיים לבין מה שמבקש עדיין להיווצר.

כרגע ישנם מספר פרויקטים בשלבים שונים של מחשבה, תכנון ויצירה; אני עובדת במלוא המרץ על מיצב גדול שיוצג בקרוב באחד מהמוזיאונים בצפון הארץ. בחודשים הקרובים אני מתוכננת להציג במספר תערוכות קבוצתיות בחללי אמנות ובמוזיאון נוסף. במקביל, אני ממשיכה לעבוד על סדרת ציורי פרחים חדשה, שמתוכננת עבורה תערוכת יחידה לקראת סוף השנה.

תודה שולי, היה לי נעים לשוחח ובהצלחה רבה בהמשך הדרך.