בסדרת עבודות מתמשכת דניאל פלדהקר ממחזרת את הרדי מייד האייקוני בעולם

דניאל פלדהקר משתתפת בימים אלו בתערוכה הקבוצתית 'וחוזר חלילה'. גילי סיטון פגשה אותה לשיחה על ממשקים בין תרבויות, השקפה אדריכלית עכשווית וחומרים זולים עם פוטנציאל מיחזורי.

היי דניאל, לטובת מי שאינןם מכירותים אותך ספרי קצת על עצמך.

נולדתי בניו יורק ועליתי לארץ כשהייתי בת 12. לאחר שירותי הצבאי, למדתי BA ו-LLB במשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה ומיד בסיום הלימודים, המשכתי ללימודי אמנות. למדתי כשנתיים ציור פיגורטיבי ב"תחנה" בתל אביב ומשם המשכתי לתכנית האישית של המדרשה בבית ברל. בין המורים שהשפיעו על תהליך היצירה שלי היו גיא זגורסקי, עדו בראל, יהודית לוין וגיא בן נר. בשנים הראשונות העבודות שלי נעו מציור על בד, פרספקס ו- P.V.C ליצירת אובייקטים ומיצבים תלויי מקום. במקביל ללימודים במדרשה, התחלתי להציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, גם במוסדות מוכרים וגם אלטרנטיביים. לאחר מספר שנים עזבתי את הסטודיו שלי בקריית המלאכה בתל אביב וכיום אני מתגוררת ויוצרת בעמק חפר.

בחמש השנים האחרונות את עובדת על סדרה מתמשכת, בה את יוצרת אובייקטים ומיצבים מותאמי חלל. מה מאפיין את הסדרה?

אני מאמינה ביכולת ובצורך לנייד מוצרים מפונקציה אחת לשניה, לכן המיצבים מושתתים על רדי מייד- אובייקטים יומיומיים וגנריים שנחשבים כסמלים של חברת שפע וצריכה. בסדרה DIY (עשה.י זאת בעצמך) אני יוצרת אובייקטים ומיצבים מותאמי חלל שעשויים בעיקר ממוצרי איקאה. המוצרים שהפכו לאייקוניים ונפוצים ברחבי העולם, מסמלים דור שמחפש צרכנות נבונה, יעילה ומינימליסטית אבל גם שפע וצריכה מערבית. במיצבים, המוצרים עוברים טרנספורמציה ומתכתבים ומחברים בין מזרח ומערב, תוך רפרור לאורנמנטיקה וגיאומטריה מקומית מתרבות ואדריכלות המזרח הקרוב והאיסלם.

העבודה משרבייה DIY למשל, מורכבת מעשרות "חמורים" (רגלי שולחן) מעץ שמוצבים זה על גבי זה*. בהעמדה שלהם הם הופכים למשרבייה- אלמנט אדריכלי איסלמי שקושר וגם מפריד בין המרחב האישי לציבורי. המיצב "Welcome" מורכב מעשרות שטיחי כניסה לבית שעשויים סיבי קוקוס, עם כיתוב משלוש שפות: Welcome, أهلاً وسهلاً , ברוכים הבאים*.
האובייקטים התעשייתיים שהוצאו מהקשרם – נרות ריחניים, חמורי עץ, שטיחי סף, משפכים ועוד, נבנים בצורה "הפיכה" שמאפשרת פירוק וחזרה לאובייקט המקורי בתום התערוכה. בפעולה הזו אני עוסקת בסוגיות שונות; מתח וחיבור בין מערב למזרח, בין הפרטי לציבורי ובין עבודת יד עמלנית למוצרים תעשייתיים.

חלק מהעבודות בסדרה מציגות כעת בתערוכה קבוצתית במוזיאון לתרבות האסלאם בב"ש.

נכון. בימים אלו מוצגת התערוכה הקבוצתית "וחוזר חלילה" שאצרה טל בכלר, במוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח (מוצגת עד סוף דצמבר 25). אני מציגה בה שני אובייקטים חדשים 'שטיח' ו'מזרקה'. ה'מזרקה' היא אובייקט בגובה של 3 מטרים שבנוי ממשפכי פלסטיק תכולים, מוערמים זה על גבי זה ויוצרים קשתות שמדמות זרימת מים. המזרקה היא גם אלמנט אדריכלי שמסמל שפע, חיים ומעגליות אינסופית, והיא גם מרפררת למזרקת הפטיו שבחלל הכניסה למוזיאון. ה'שטיח' עשוי ממאות נרות חימום צבעוניים וריחניים, מהם יצרתי דגם גיאומטרי שמרפרר לדגמים הגיאומטריים של שטיחים אוריינטליים מסורתיים. פוטנציאל הבעירה של הנרות נוכח, אך אינו ממומש ובמקומו, הריח שנודף מהנרות מבקש להעשיר את החוויה החושית.

מה היו מקורות ההשראה של האובייקטים בתערוכה?

האובייקטים נוצרו בהשראת האדריכלות של מבנה המוזיאון ששימש במקור כמסגד, ועוסקת במשמעות של תבניות ואלמנטים חזרתיים באמנות. האובייקטים מתייחסים לביטויים חזותיים ופרשנויות לנושא האדריכלות – החל מהקשרים ארכיטקטוניים של בנייה והרס, דרך בחינת יכולתו של חפץ לשאת מטען חברתי, ועד לתהליכי טרנספורמציה חומרית ורעיונית.

במהלך השנים עברת מיצירה בדו ממד לתלת ממד, וגם בין יצירת משהו מאפס לשימוש ברדי מייד. כיום, מה עובר על העבודה מתחילתה ועד להצבתה בתערוכה?

בגדול אני מתחילה מרעיון וחומר ולפעמים אחד מהם מוביל לשני. גם לפני הסדרה DIY יצרתי אובייקטים מחומרי רדי מייד זולים ופונקציונליים שמיוצרים בייצור המוני- סיכות ביטחון, אזיקונים, יריעות פצפצים, נורות פלורסנט. הפרקטיקה שמיושמת על האובייקטים היא עבודה עמלנית של "אריגה" לכדי דגם שלם חדש, שבו הפונקציונליות המקורית מאבדת ממשמעותה. גודל האובייקט הסופי מושפע מחלל התערוכה, כאשר יש לי אפשרות להתאים את האובייקט לתצוגה (ובסוף לפרק ולהרכיב שוב במקום אחר).

איך השפיע הדיאלוג עם האוצרת טל בכלר על העבודות בתערוכה?

הדיאלוג עם טל היה מאוד מפרה ומעניין. הרגשתי שהיא רואה את הפוטנציאל ומבינה את רוח העבודות בצורה עמוקה. מהמפגש הראשון בסטודיו התחלנו לגבש את הפרויקט עבור המוזיאון. היה לה מאוד ברור אילו מהאובייקטים והמיצבים שלי יתאימו לתערוכה ולחלל. במהלך שנה של עבודה על התערוכה יכולתי להתייעץ עם טל, מה שאפשר לי חופש יצירה ודיוק של העבודות.

יפה, שילוב בין חירות ליצור לצד כתף תומכת. האם יש תערוכות או פרויקטים עתידיים מתוכננים?

באמצע נובמבר 25 אשתתף בתכנית שהות במרכז לאמנות עכשווית בערד, אותו מנהלת לאה אביר. בשהות אני מתכננת ליצור מיצב חוץ שמגיב לטבע שמאפיין את האזור, תוך עבודה עם חומרים שמאפיינים את השפה הצורנית שלי. במקביל, אני עובדת על תערוכה זוגית עם האמנית ורדי בוברוב בשם 'נופל וקם', שתוצג בגלריה החדשה טדי בירושלים. את התערוכה אוצרת תמר גיספאן גרינברג והיא תפתח בתחילת דצמבר 25. זה פרויקט שהתחלתי לעבוד עליו ב-2020 והמימוש שלו התעכב בגלל הקורונה,  מה שדווקא הוסיף רבדים ומשמעויות נוספים לעבודה.

תודה דניאל ובהצלחה.

*הוצגה בביאנלה "מהי מידת האדם", במוזיאון ארץ ישראל, ב 2023.

* המיצב הוצג בביאנלה של לרנקה בקפריסין, Home away from Home, ב 2023.

דימוי ראשי: דניאל פלדהקר, מזרקה, 2024-2025, משפכי פלסטיק, ברזל, חוטי ניילון, 3 מ גובה על 2 מ רוחב, צילום דניאל יאסנו.