מאת: שירה פרידפרטיג
"בכל רגע נתון אנחנו נתונות.ים בחלל כלשהו. משהו סובב אותנו. חדר בבית, חנות בגדים, סופרמרקט, אולם תיאטרון, מוזיאון, משרד, וגם יער או חוף ים. חלל פתוח או חלל סגור, חלל ציבורי או חלל פרטי. משהו אופף אותנו תמיד, ותמיד תהיה לו השפעה כלשהי על השהייה וההתנהגות בחלל, וגם על החוויה כולה ואפילו על מצב הרוח. גודלו של החלל, צורתו, צבעיו, החומרים שמהם הוא עשוי, החפצים שהוא מכיל, הצללים, הריחות, כל מה שפועל על החושים. ישנם חללים שתופסים את תשומת לבנו יותר ואחרים כמעט בכלל לא, אבל ללא ספק, במהלך חוויה אמנותית, יש לחלל ולעיצובו משמעות והשפעה על היצירות עצמן ועלינו כצופות.ים בהן."
כך פותחת רותי קרן, העורכת והמגישה של ההסכת "מאחורי הקלעים" מבית היוצר של "כאן 11", את הפרק בו היא משוחחת עם שרון ברק, אמנית ומעצבת חללי אמנות.
בתיאור ההסכת נכתב, שהוא מציג את "צדו הנסתר של עולם התרבות והאמנות", ומאפשר "הצצה אל הסמוי מן העין בתיאטרון, במחול, במוסיקה, בספרות, באמנות הפלסטית ובתקשורת". במהלך השיחה בין קרן לברק, נחשפים הפרטים הקטנים והגדולים; מערכת השיקולים הרוחבית והעמוקה, של עיצוב חלל בהקשר אמנותי- מוזיאלי ותיאטרלי.
ברק מציגה את עצמה כמי שמתבוננת בסביבתה בסקרנות ועניין, גם כאשר אחרות.ים חוות.ים שעמום. היא מספרת על ילדותה כרקדנית, ואיך ניצלה את שעות ההמתנה הארוכות בין ההופעות ללמוד מה תפקידה.ו של כל אחד מפועלי הבמה, התפאורנים, א.נשי הסאונד ושאר העוסקות.ים במלאכת העלאת המופע.
את הסקרנות וההתעניינות תולה ברק בחינוך שקיבלה. היא מתארת טיולים בטבע וביקורים במוזיאונים יחד עם אימה, שנהגה לשאול אותה שאלות מנחות – מה את רואה? מה המשמעות של התמונה, של הצבע, של התאורה? למה, לדעתך, החפץ הזה עומד דווקא כאן? איזה סיפור התערוכה מספרת? וכן הלאה. שאלות אלו עוררו בברק את הקשב ותשומת הלב לדקויות- יכולות שמשרתות אותה כיום בעיסוקה כמעצבת חללים מוזיאלים ואימרסיביים (אימרסיב- אופף. עיצוב החלל באופן שמאפשר לקהל להשתתף ולהיות מעורב).
ברק מספרת על ביקור ספציפי שהיה מכונן עבורה במוזיאון teamLab ביפן. מבנה המוזיאון אטום לאור חיצוני, אך באמצעות עיצוב, תאורה, טכנולוגיה ואלמנטים נוספים, הקהל יכול להשתתף בעיצוב החלל. באחת התערוכות שהוצגו, הוקרן על הקירות אקווריום וירטואלי מאויר. המבקרות.ים הוזמנו לצייר דגים על דף נייר ולסרוק את הדף- הדגים הסרוקים התווספו לאקווריום ו"שחו" בו. ברק מציינת שהביקור היה משמעותי עבורה, כיון שבמהלכו הבינה באופן בהיר וחד שהיא רוצה להשפיע על א.נשים דרך חוויות שמשלבות תוכן ועיצוב.
במהלך השיחה ברק מפרטת את מכלול השיקולים שנלקחים בחשבון בעיצוב חלל של תערוכה ומובילים את עבודת העיצוב; האם החלל מעגלי או שיש בו פינות? לאיזו פינה נרצה להפנות את תשומת הלב של הקהל? באיזה אופן ניצור הולכת עין – באמצעות חפצים, תאורה או אלמנטים גרפיים על הקירות? ברק מסבירה שבמהלך התכנון נבחנות אפשרויות רבות, כך שישפיעו על חווית הקהל באופן הקרוב ביותר לכוונת היוצר.ת, תוך התחשבות בכללים של "מותר ואסור" בתוך חלל מוזיאלי.
עבור ברק, השאיפה האידילית היא שהקהל ייטמע בתוך החוויה, מבלי לחשוב על העיצוב. לדבריה, ניתן לעשות זאת באמצעות קומפוזיציה, פרופורציות ויחסים בין היצירות, סידור חפצים בחלל, שינוי החלל עצמו על ידי בנייה או צביעה של קירות, או יצירת מסלול ש"מכוון" את הקהל. אם תהיה צרימה, נניח שלט שתלוי גבוה מדי או גוף תאורה שאינו במקומו, זה יערער את ההרמוניה בחוויית הקהל.
בהמשך ברק מסבירה את ההבדל בין תפקיד האוצר.ת בתערוכה למעצב.ת החלל. האוצרת, אומרת ברק, בוחרת את סוג הפריטים, הכמות שלהם ומספרת את הסיפור שעומד מאחוריהם. היא קובעת את הנרטיב ומגדירה אותו באמצעות הפריטים. תפקידה של ברק כמעצבת, הוא להפוך את התכנון לביצוע תמטי תואם; לשקלל את כל הנתונים בהקמת התערוכה. לדוגמא, לאפשר מספיק מקום לישיבה מול עבודת וידאו לצד עבודות אמנות נוספות, ויטרינה מזכוכית ודלת חירום, שאסור להסתיר או לחסום אותה.
לקראת סופו של הפרק, ברק מספרת על תפקידה בעיצוב תפאורה וחלל במופעים אימרסיביים. במופע של פענוח תעלומת פשע למשל, התבקשה ברק לעצב את החלל בהתאם לתקופה שבה התרחשו האירועים. היא נדרשה בין השאר, להתמודד עם מבנה קיים שלא ניתן לשנותו.
מעבר להיכרות עם תחום עיצוב חללי תצוגה, השיחה בין קרן לברק מעוררת מחשבה על ההשפעה הרבה שיש לסביבה עלינו- הן כילדות.ים שסופגות.ים עקרונות, ערכים, ידע וחוויות, והן כמבוגרות.ים שחושיהןם קהים לעיתים ועיוורים לניואנסים שמעצבים את הסביבה שלנו, ואותנו. הפרק מעניין במיוחד, בעיקר בזכות השיחה הפתוחה והאפשרות להתבונן לעומק אל אחורי הקלעים של עיצוב חללי אמנות, ועיצוב החלל המוזיאלי בפרט.
0 comments on “להציץ אל הסמוי- ההסכת "מאחורי הקלעים" עוסק בצדו הנסתר של עולם האמנות”