אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ צוֹפַר אֳנִיּוֹת גַּם בְּלִי לִהְיוֹת בַּנָּמֵל. נינו הרמן בתערוכת תצלומים חדשה

'לידיעת הזמן השברירי'

נינו הרמן  

אוצרת: תמר אייזן גולדשטיין

גלריה מקום לאמנות

ביום שבת ה- 13.11 בשעה 11:30 יתקיים שיח גלריה בתערוכה בהשתתפות האמן והאוצרת.

נינו הרמן נוסע הביתה, מתבונן על הנוף ומצלם אותו. לכאורה פעולה יומיומית, שגרתית המתרחשת כמעט מאליה. הצילום שלו חושף חוויה פרטית, אישית, בדרך אל נטף בהרי ירושלים. הנוף משתנה תדיר לפי שעות אור שונות, עונות השנה, פגעי הטבע ומצבי רוח.

סדרת התצלומים "עיקול" אינה רק מקום קונקרטי, נקודה טופוגרפית בנוף ההררי, אלא היא הלך רוח משתנה, לעיתים אף באותו היום. הכביש הריק פוצע את הנוף ובה בעת הופך להיות חלק אינטגרלי ממנו. בכביש זה, בשנת 2000, נהרג בנו יאיר בתאונת דרכים.  

במרכז התערוכה, שממשיכה את ספר האמן "הר הרוח" – שירים וצילומים (הוצאת כהל, 2023), מוצג צילום גדול ממדים משנת 2017 שנושא את שם הספר. הרמן צילם את ההר תוך כדי נסיעה במכונית בכביש ללא שוליים, שאינו מאפשר עצירה. כמה שנים אחר כך יישרף היער וההר יוותר ללא עצים.

בתערוכה מוקרן גם הוידאו "טרסות" (עריכה מחודשת  2023). בשנות ה-80 צילם הרמן בשחור-לבן את מוסא איברהים, עובד אדמה מהכפר הסמוך אבו גוש וחבר קרוב של הרמן, תוך שהוא מלמד את הבן יאיר כיצד לבנות טרסות בחלקת המשפחה בהר סביב הבית. הטרסות שנבנות בשטח מגדירות מחדש את גבולות המקום, הבית, החיים ומערכת היחסים בין הטבע לאדם. שיר הזן היפני, שמלווה את הוידאו מחבר לפשטות החיים והחיבור לטבע, בעוד הסאונד של נקישות האבן נותן מקצב לדיאלוג המתמשך והאין סופי של הרמן עם בנו.

שם התערוכה 'לידיעת הזמן השברירי' נלקח מתוך שיר שכתב הרמן:

לִידִיעַת הַזְּמַן הַשַּׁבְרִירִי 

אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ צוֹפַר אֳנִיּוֹת  

גַּם בְּלִי לִהְיוֹת בַּנָּמֵל

הזמן השברירי עבור הרמן הוא זמן במציאות- שברירי, קופא מלכת, אלים ומסתחרר במהירות. זמן שגם תמיד מפתיע.