שקיפות גבוהה יותר של רכישות לאוספי אמנות ישראלית במוסדות הגדולים, האם זה אפשרי? סיכום רכישות 2022

אוגוסט 2022 מסתמן כחודש לוהט לא רק בחוץ, אלא גם באולמות הקרירים של מוסדות האמנות הגדולים בישראל. אוסף כנסת ישראל, מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות סיימו את סבב הרכישות שלהם השנה, והוסיפו יחד קרוב ל100 עבודות אמנות חדשות לאוספים מהחשובים במדינה של אמנות עכשווית. 

הכנסת הוסיפה 25 עבודות חדשות שיצטרפו ״ליצירות אומנות ישראלית עכשוויות שרכשה הכנסת בשנים האחרונות ומוצגות על כותלי המשכן, באגף הוועדות ובאזורי המשרדים של הכנסת.״ ראוי להזכר שכבר מיום הקמת הכנסת, אמנות עכשווית הוצגה על קירות בית הנבחרות והנבחרים במטרה לעורר השראה במי שהדמקורטיה הישראלית היא עבודתם היום יומית.

האמניות והאמנים שעבודותיהןם נבחרו: אולגה קונדינה, אופיר בגון, אלי סינגלובסקי, אסף אלקלעי, אשחר חנוך קלינגבייל, בצלאל בן-חיים, גבי קלזמר, דפנה שרתיאל, הדר סייפן, הלל רומן, ורד נחמני, ורה ולדימירסקי, זוהר גוטסמן, טל שוחט, יונתן אולמן, ילנה רוטנברג, יערה אורן, מאי דעאס, מלאכי סגן כהן, עדי ברנדה, עודד הירש, עלמה שניאור, פבל וולברג, רובי בקל ושני וייס.

מוזיאון תל אביב לאמנות, שבהודעה לעיתונות מחודש יוני קבע שהוא ״גם אחד המוזיאונים המרכזיים בעולם״, הוסיף לתערוכת הקבע ולאוסף המוזיאון 49 עבודות חדשות מאת: משה גרשוני, אפרת נתן, עבד עאבדי, אירה אדוארדובנה, הינדה וייס, רות פתיר, גיא גולדשטיין, יקירה אמנט, ליהי תורג'מן, רמי מימון, שבתאי פינצ'בסקי, מריה סאלח מחמיד, אלה ליטביץ, אורי גרשוני, גדעון גכטמן, הדס סט, מיכאל ליאני, אורית סימן טוב, דגנית בן אדמון, אולגה קונדינה, גדעון גכטמן, יהודית לוין, נעמה צבר, יהושע (שוקי) בורקובסקי, אבי סבח, יעל אפרתי, אסף אלקלעי, מתן גולן, שיה חזן, חן כהן, אנה לוקשבסקי, סאהר מיעארי, רני פרדס, שי לי עוזיאל ועלמה שניאור

מוזיאון ישראל הוסיף גם הוא עבודות לאוסף האמנות הישראלית, שעל פי המוזיאון הוא הגדול מסוגו בעולם. מסיבות לא ברורות רשימת הזוכות והזוכים נותרה עלומה ולא פורסמה באתר. על אף שבאנו לפרגן ועל אף שמדובר במוסד לאומי ש20% מתקציבו מגיע מכספי משלמת המיסים, נדרש מאיתנו מאמץ לעלות על עקבותיהן של רשימת הזוכות והזוכים: פרטים ראשונים הודלפו ברשתות החברתיות, ולאחר כמה בקשות רשמיות ומשא ומתן מאחורי הקלעים, לבסוף הגיעה הרשימה:

מיכל רובנר, בעז נוי, דני קרוון, אלהם רוקני, עילית אזולאי, נעה יקותיאלי, הילה בן ארי וכרם נאטור

דימוי ראשי: נעה יקותיאלי, מסך שוג'י 2021

לצד הרכישות שמעצבות את קאנון האמנות הישראלי ומחזקות את האמניות והאמנים כלכלית, עולות שאלות מצד אמניות ואמנים שלעיתים לא היו מודעות ומודעים לתהליך הבחירה או אפילו לקיומו. האם יש מקום לשקיפות גבוהה יותר?

בפוסט בפייסבוק שזכה לחשיפה רבה האמן אסי משולם בירך את הזוכות והזוכים ולצד זאת העלה תהיות ביחס למוזיאון ישראל שכאמור אפילו לא פרסם באופן רשמי את רשימת הרכישות:

״בתור אמן יחסית פעיל אני אשמח לדעת איך עובד מנגנון הרכישה של המוזיאון, כי אני כבר עשרים שנה בשטח ועדיין אין לי אף צל של מושג איך זה עובד (שלא לדבר על כך שכף רגלו של אף אוצר או אוצרת מהמוזיאון לא דרכה אי פעם במרחק קילומטר מהסטודיו שלי). מילא אני, אבל [גם אצל קולגות] לא נראו דש מעילו של אוצר או שולי גלימתה של מנהלת. 

אני משוכנע שכמוני יש עוד חברות וחברים רבים שהיו מצפים לקצת יותר שקיפות בנוגע להליכים הללו. אחרי הכל, מדובר בכסף ציבורי. יש ועדה? מי יושב בה? יצא קול קורא? יש ועדת אתיקה? גם אם אני עצמי אינני ראוי, יש לי לא מעט מכרים וחברות שגם מהן לא נרכשה מעולם עבודה בעוד שהסטודנטים שלהן כבר מכרו וסומנו כהצלחה מסחררת״.