במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית נפתחות שתי תערוכות חדשות:
"שפמים נחשבים: דיוקנאות מאוסף המוזיאון"
"זמן דיוקן II"
בהשתתפות: מיכל ממיט וורקה, עידו מרקוס, יאן ראוכוורגר, אלי שמיר, אהרן שאול שור, ליאוניד בלקלב
מערך התערוכות הנוכחי במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, בדומה לזה שהוצג לפניו, מתמקד בדיוקן ומשמעויותיו דרך 6 תערוכות יחיד ותערוכה קבוצתית של דיוקנאות מאוסף המוזיאון.
זהו אחד הז'אנרים הקלאסיים באמנות, והוא מעלה בחדות שאלות של זהות ושל תבניות ייצוג, כמו גם מתחים בין הביטוי האישי-הפרטי לזה החברתי והתקופתי, ובין שאיפת ההנצחה בחומר לטבענו האנושי בר החלוף.
במערך הנוכחי ניתן מקום מרכזי לדיוקן המצויר, המביא אל הבד או אל לוח העץ את הפנים האנושיות. עוד מתאפיינות התערוכות המוצגות במהלך של שיבה חוזרת ונשנית למושא ציור יחיד או לקבוצת מצוירים בעלי מכנה משותף עקרוני – מהלך שמדגיש את ממד הזמן וממחיש את הפער המובנה בין הממשי (המודל החי) לייצוגו. חזרתיות זו כמוה כניסיון בלתי פוסק ללכוד ולהנכיח על הבד את תמציתו של קשר דיאלוגי בין הצייר למצויר. דומה שסך הרגעים המצטברים בדיוקנאות אלה מביע כמיהה לתפוס הלוך נפש או מהות אנושית בלתי מושגים, איזו מהות חמקמקה של מושא הציור האנושי כמו גם של מעשה הציור עצמו.
שתיים מהתערוכות מרחיבות את המבט בדיוקן דרך פרספקטיבה היסטורית על ציור הדיוקן במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים – תקופה שבה ערער מדיום הצילום על תוקף מעמדו הדוקומנטרי של ציור הדיוקן, אך בעשותו זאת גם שיחרר אותו לעיסוק במחקר פנים אמנותי.
יאן ראוכוורגר: הפרדס הגדול
אוצרת: ד"ר איה לוריא
יאן ראכוורגר ידוע כצייר דיוקנאות מחונן, שזכה להכרה והערכה בתערוכותיו הרבות במוזיאונים מרכזיים בארץ ובעולם. תערוכתו הנוכחית מתמקדת לראשונה בדיוקנאות של גלית ראוכוורגר, בת זוגו לחיים, אותה הוא מצייר כבר 35 שנה. התמה המסורתית של "דיוקן אשת האמן", המוכרת מציוריהם של גדולי האמנים (עמם מנהל האמן שיח אמנותי ערני), מיתרגמת על הבדים והניירות לרגעים ייחודיים של אינטימיות זוגית ומשפחתית, ולא פחות מכך, למרחב יצירתי התנסותי וקשוב, המותח את גבולות הרגע אל מעבר לעכשיו.
עידו מרקוס: וריאציות על .jpg1679
אוצרת: אילנית קונופני
עידו מרקוס שב ונדרש לדיוקן אישה שראה באינטרנט, ומתאר את דמותה שוב ושוב על פני מאות לוחות עץ, בדים וניירות, נסחף אל תוך ריתמוס עבודה רפטטיבי. ככל שהוא מעמיק את מבטו בדימוי, הוא נע לעבר הפשטה והתמוססות הדיוקן, ומעלה שאלות על זיכרון והנצחה של דמות יחידנית, מקור ושכפולו. מרקוס מגלה עניין בתנאי היצירה האמנותית, ובתוך כך חושף את העדרה של מהות קבועה ומוגדרת. זהו זמן דיוקן הנתון בהתהוות מתמדת.
ליאוניד בלקלב : פִּינָקוֹתֵקָה
אוצרת: ד"ר איה לוריא
ליאוניד בלקלב מציג דיוקנאות שנוצרו על קרשים בגדלים שונים, שהיו למצע משמעותי וחוזר ביצירתו לאורך השנים מאז עלייתו ארצה מברית-המועצות לשעבר ב-1990. הקרש נושא את זכר הנגרות של אביו במולדובה ונגוע בסימני הזמן שחלף, המותיר את רישומו גם על פניהם של המצוירים – כנוכחויות המגיחות ממעמקי הזיכרון של האמן, שהן גם רוחות רפאים של תולדות האמנות.
מיכל ממיט וורקה: התבוננות
זוכת המענק לאמנות עכשווית ע"ש לורן ומיטשל פרסר לשנת 2020
אוצרת: אירנה גורדון
הדיוקנאות בתערוכתה של מיכל ממיט וורקה מתאפיינים בפיגורטיביות מסוגננת הקוראת תיגר על מסורת הציור הריאליסטי. האמנית בוחנת, תוך התמקדות בסצנות ובדמויות מחיי היומיום, את הפערים בין האישי לחברתי, בין הציירת למושאי ציוריה, בין הציורים לעולם שהם משרטטים, ובין הצופה לעולמו שלו.
אלי שמיר: זמן דיוקן
אוצרת: ד"ר איה לוריא
אלי שמיר שב ונדרש בבדיו הגדולים לדמויותיהם של אביו ובני הדור השני למייסדי כפר-יהושע בעמק יזרעאל. ההזדקנות והפרידה מדור זה מקבילה לתהליכי השחיקה בערכי עבודת האדמה והקהילה השיתופית, המשתקפים בסיפור המשפחתי ומשליכים על האתוס שנבנה סביב אנשי העמק וחלוציו. בציוריו הריאליסטיים גדולי הממדים וברישומיו החודרים בוחן שמיר, מתוך דיאלוג עם גדולי האמנות, את תמונת עולמו האישי – ולא פחות מכך, מציע תמונת דיוקן חברתית ותרבותית מקומית.
תערוכתו של שמיר נערכת בשיתוף בין מוזיאון הרצליה ומשכן לאמנות עין חרוד, שיציגו שתי תערוכות יחיד של שמיר בזו אחר זו. הפרויקט המשותף מבקש להאיר פנים שונות ביצירתו של שמיר: התערוכה במוזיאון הרצליה מתמקדת בדיוקן (אוצרת: ד"ר איה לוריא), והתערוכה במשכן לאמנות תתמקד בנוף, תחת הכותרת "גבולות" (אוצרת: ד"ר יעל גילעת).
ציר מקשר – גיאוגרפי וערכי – נמתח בין הרצליה, עין חרוד וכפר-יהושע, מקום מגוריו של אלי שמיר, והוא שזור בשתי התערוכות: זהו פועלו של ריכרד קאופמן – אדריכל ומתכנן ערים שתכנן, בין השאר, את שלושת היישובים הללו ברוח הרעיונות האידיליים וההומניסטיים של "עיר גנים", המדגישים את תפקידה המהותי של התרבות בחיי הקהילה.
בתערוכות יוקרנו קטעים מסרט דוקומנטרי בהכנה מאת הבמאי בן שני, המלווה במצלמתו את עבודתו של שמיר מ-2011. שתי התערוכות יחדיו מלוות בקטלוג מקיף.
אהרֺן שאול שוּר: לקראת דיוקנאוּת עברית
אוצר: רון ברטוש
תערוכתו של הצייר אהרון שאול שוּר, ש-1906 ואילך השתייך לדור המורים הראשון בבצלאל של בוריס שץ בירושלים, מזמנת מפגש נדיר עם צייר דיוקנאות מקצועי זה, שהגיע למזרח התיכון מווינה. שור מבטא בדיוקנאות ובציורי נוף את היקסמותו מהמראות החדשים ומאנשי המקום האקזוטיים, שהרבו לשמש מודלים בשיעורי הציור של הסטודנטים בבצלאל של אותם הימים. כך מציעים הדיוקנאות לא רק תיעוד תקופתי אלא גם ביטוי לגישה האוריינטליסטית למקום, ומאפשרים היכרות חוזרת עם המהלכים הראשוניים של האמנות בארץ.
אוסף +
"שפמים נחשבים: דיוקנאות מאוסף המוזיאון"
אוצרת: לילך עובדיה
תערוכת הדיוקנאות הקבוצתית "שפמים נחשבים" נסמכת כולה על אוסף האמנות הקלאסית של מוזיאון הרצליה, הכולל עבודות מסוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים, שתרמו לו תושבי העיר בראשית שנות השישים, מתוך הבנה של חשיבות הקמתו של מוסד תרבותי זה בעירם. מאפיינים אופנתיים – עיצובי השפמים והזקנים, אביזרים נלווים ופורמט הציור עצמו – מתגלים כייצוגים של מעמד וסטטוס המגולמים בדיוקן.
פתיחה: 29.2.2020 | נעילה: 20.6.2020
סיור מודרך ללא תשלום במערך התערוכות – מדי שבת בשעה 12:00
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הבנים 4 , הרצליה
שעות פתיחה : ימים ב', ד', ו' ושבת 14:00-10:00 / ימים ג', ה' 20:00-16:00
0 comments on “מוזיאון הרצליה מציג חלק שני בטרילוגיית "הדיוקן"- אחד הז'אנרים הקלאסיים באמנות. "זמן דיוקן 2" ו"שפמים נחשבים" כוללות 6 תערוכות יחיד וקבוצתית וייפתחו לקהל במוצ"ש 29.2 בשעה 20:00”