אמנות בארץ

איך מתארים את פעולת הנשימה בעבודת אמנות? תערוכה קבוצתית במוזיאון וילפריד לאמנות המזרח עוסקת ברווחים ובהתרווחות של מרחב הנשימה. עד ה 15/2/20

"מרחב נשימה"

אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י

9.11.19-15.2.20

התערוכה "מרחב נשימה" מבקשת להתבונן בתנועה חרישית הנסתרת מן העין ומתרחשת ממש מתחת לאף – הנשימה. למרות שקיפותה, הנשימה מהווה תנאי בסיסי לקיומנו ומהותית לאיכות החיים. ההשראה לתערוכה לקוחה מתורות המזרח הרחוק המגולמות באוסף המוזיאון. בייחוד מהיוגה ומהמדיטציה הבודהיסטית, אשר בהן הנשימה מהווה עוגן לתרגול תשומת לב (קשיבות), מחברת בין הגוף לתודעה, מעצימה את אנרגיית החיים, ומאפשרת להשקיט את התודעה ולהתבונן לעומק במצביה המשתנים. העבודות במגוון סוגי מדיה הן עבודות של אמנים ישראלים לצד אמנים מאסיה (יפן וקוריאה). פרישתן בחלל ועיצוב התערוכה נועדו להעניק למבקר חוויה של התבוננות פנימית וחיצונית בעת ובעונה אחת, המאפשרת לבחון כיצד המפגש עם עבודות אמנות שונות משפיע על המודעות לנשימה.

מרחב נשימה, מוזיאון וילפריד, צילום דימה ולרשטיין, 2019

מקבץ היצירות באולם הראשון מזמין לעצור ולהאט  לרגע של מנוחה, התבוננות, בהייה או חלום בהקיץ (טל שוחט, נעה גור, חנן דה לנגה, ארנון טוסיה כהן, נעה רז מלמד וחיה שפר). זוהי הזדמנות להשתהות מול חשיבותם של המרווחים בחיינו, איים של פניות, לעיתים שוטטות של המבט, או השתקעות בתנועה מחזורית. כזה הוא, למשל, המיצב הקינטי של נעה רז מלמד, שמתקיים בו ריחוף עדין ומחזורי של דימויים שקופים מן הטבע.

חלל התצוגה השני פועם במגוון מקצבים ותנודות: בחלקו מוצבים מיצבי וידאו של טליה קינן ושל האמנית הקוריאנית  מיקיון סון, המתייחסות לתהליך ההתפשטות וההתכנסות האינסופי המלווה את מחזורי השאיפה והנשיפה. לצידם מיצב פיסולי נע המורכב מגופים שקופים "נושמים" של האמן היפני אונישי יסואקי. "ציורי הנשימה" של מרים כבסה מבטאים את הנשימה כפעולה מכוונת המתעדת מקצב פנימי. משיכת המכחול האחת בציורה של דניאלה אורלב נעשית בנשימה אחת, שאיפה ונשיפה;  ואילו בציורו של מוש קאשי מורגש המעבר ההדרגתי של הופעה והיעלמות כאור בהיר הנספג אל החשיכה.

נעה רז מלמד, כרגע, (פרט), מיצב, 2019. צילום- דימה ולרשטיין

באולם השלישי הנשימה יוצאת אל מעבר לגוף, מתאחדת עם אוויר העולם ומתחברת למצבים טקסיים ורוחניים. תנועת החיים של הנשימה, בין לידה ומוות, מאפשרת להבין את ארעיותו של הגוף האנושי ואת תלות הקיום שלו בטבע. כך למשל, פסל דיוקן עצמי  של יונתן גולדמן, המתפורר לאיטו, שקוע באקווריום של מים ופולט בועות אוויר. האמן היפני קוג'י יממוטו כותב בקטורת הבוערת לאיטה קטעים העוסקים בנשימה מתוך כתבים בשפות שונות; שרון גלזברג מציגה עבודת וידאו חדשה שיצרה ביפן ובה היא מפזרת אל הרוח נוצות משמיכת הפוך של סבתה שנפטרה, אותה הפכה לקימונו.

שרון גלזברג, חמאם

החיבור הקיומי לנשימת האדמה מופיע גם בתצלומיה של אמירה זיאן: דמות ספונה ומכונסת בתנוחת עובר בבטן האדמה באחד, ובשני – דמות ההופכת לחלק מצלליתו של עץ. ראידה אדון מציגה עבודת וידאו קצרה בהקרנה מחזורית, שבה עולה דמותה מעבר לגופה עם הנשימה ושבה ומתאחדת עימו בנשיפה.

העבודות מאפשרות להתרחב ולהתרווח בתוך נקודות המפגש בין פנים וחוץ ולהיות ערים ליחסי הגומלין בין הקיום והיקום בכל נשימה.

Onishi Yasuki, vertical volume, 2015

שיח הגלריה הבא יתקיים ביום שישי 17.1.2020 בשעה 11.00 בהשתתפות האמניות טליה קינן, דניאלה אורלב ומוש קאשי.

0 comments on “איך מתארים את פעולת הנשימה בעבודת אמנות? תערוכה קבוצתית במוזיאון וילפריד לאמנות המזרח עוסקת ברווחים ובהתרווחות של מרחב הנשימה. עד ה 15/2/20

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s