מאת: חגי הכהן
לפני שנתיים (2022), כאשר מפלגת החוק והצדק (Prawo i Sprawiedliwość) שלטה בפולין, האמן הפולני ברטוומי קיבוויץ' (Baerłomiej Kiełbowicz) פוטר מעבודתו כמורה באקדמיה לאמנות בוורשה כי השתתף בהפגנות. "אמנות צריכה להיות מרדנית ולבדוק גבולות", הוא אמר, "שולחן העבודה שלי הוא שדה הקרב". אם המטרה הייתה להשתיקו, הפיטורים השיגו בדיוק את ההפך.
קיבוויץ' הפך להיות אחד הקריקטוריסטים המוכרים בפולין. בדצמבר של אותה שנה, השבועון 'פוליטיקה' פרסם שער שקיבוויץ' צייר, בו נראים נער ונערה מתבוננים בפחד על טילים שעומדים ליפול על בתיהם. העבודה מתייחסת לפלישה הרוסית לאוקראינה, המלחמה המתמשכת, וחששותיהם של פולנים רבים מזליגתה לפולין. עבודה אחרת של קיבוויץ' מראה את ירוסלב קצ'ינסקי, מנהיג מפלגת החוק והצדק, כשהוא משתמש במכונת תפירה בצבעי הדגל הפולני בכדי לתפור גדרות תייל. כלומר, הופך את פולין לחברה סגורה ותוקפנית.
לא רק פולין מעסיקה את קיבוויץ', אלא גם שכנותיה וגבולותיה. בתקופה הנוכחית ממשלות בלרוס ורוסיה ממשיכות לעשות שימוש ציני בבני אדם, ומאפשרות להןם להגיע לגבולות האיחוד האירופי (בלרוס, פולין, רוסיה ופינלנד) ואז להסתנן פנימה באופן בלתי חוקי ובלתי אחראי. מבקשות.י המפלט שמות.ים את נפשןם בכפןם. קואליצייה בהובלת מפלגת הפלטפורמה האזרחית (Platforma Obywatelska) זכתה בבחירות שנערכו בשנה שעברה, אך מדיניות פולין בנושא הפליטים לא השתנתה. כדי להמחיש את המשבר פורסם בתחילת מאי בתקשורת, שכלב רועה גרמני שברח מבלרוס לפולין אומץ בידי משמר הגבול הפולני, אחרי שרשויות בלרוס סירבו לקבל אותו בחזרה. כחמישים בני אדם מתו ביערות אותו גבול מאז שהמשבר התחיל, ולא זכו לגורל דומה כשל הרועה הגרמני.
עבודה שבה צייר קיבוויץ' את גופתו של סנטה קלאוס ביערות הגבול בין פולין לבלרוס, נועדה להעביר ביקורת נוקבת על משבר הפליטים בגבול זה. הדימוי הפך לנשק תעמולתי; ילדיהןם של מי שביקשו לעבור מבלרוס לפולין, הוצגו בתקשורת העולמית כשהןם מניפות.ים את הציורים שעשו בהוראת רשויות בלרוס; ההנחיה שקיבלו הייתה להעתיק את ציורו של קיבוויץ'.
קיבוויץ' המזועזע שם לב שאחד המוחים הצעירים לא רק העתיק את הציור, אלא הוסיף אלמנט של ידיים מבצבצות מהקרקע כמו בסרט אימה. לאחר שיצר קשר עם הנער וקיבל את רשותו להשתמש בידיים כעבודת אמנות, הציב קיבוויץ' פסל של ידיים זהות בוקעות מהאדמה, בגינה מול הבית של קצ'ינסקי עצמו.
"אמנות יוצרת סמלים", קיבוויץ' אומר, "וסמלים הם תפיסות של משמעויות. הם חזקים בגלל שאפשר להבין אותם במהירות רבה בתת מודע". בזמן כהונתה של הממשלה הקודמת הוא הותקף לעתים קרובות במדיה החברתית בידי "טרולים", כשהוא מודע לחלוטין לכך שבימינו, "זוכים בבחירות ע"י מדיה חברתית ושליטה בנרטיב".
שינויים דרמטיים בתחום האמנות
בזירת התרבות והאמנות הממשלה הנוכחית עושה רבות, ביעילות, ובמהירות. הצייר איגנצי צ'וורטוס (Ignacy Czwartos), שנבחר להציג בביתן הפולני בביאנלה בוונציה בשנה הנוכחית, הוחלף בתערוכה שאצרה מרתה צ'יז' (Marta Czyż) בה משתתף קולקטיב אוקראיני של אמנים בשם Open Group Collective (האמנים Yuriy Biley, Pavlo Kovach,Anton Varga) ומציג סדרה של עבודות וידאו תחת הכותרת 'חזור אחריי 2'. קהל הצופות.ים בתערוכה, מוזמן לחזור אחרי המצולמות.ים- אזרחיות.י אוקראינה, כשהןם מחקות.ים צלילים של פצצות רוסיות, בשירת קראוקי.
ציוריו של צ'וורטוס שמציגים סצנות טרגיות ומלאות סבל מההיסטוריה הפולנית, תוך שימת דגש על האלימות הרוסית והגרמנית כלפי פולין, הוצגו ליד הביתן הפולני הרשמי, בתערוכת מחאה שצ'וורטוס יזם ונסגרה באמצע מאי. אחד הציורים שהוצגו, Nord Stream 2 , מתאר את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וקאנצלרית גרמניה לשעבר אנג'לה מרקל, כשביניהם צינור גז שיוצר צורה של צלב קרס.
"אין פה שום סימטריה", מבהיר קיבוויץ' בשיחה. "נכון שגם לפני שה-PiS עלו לשלטון המצב לא היה נפלא- היו קליקות ואמניות.ים מקושרות.ים- אבל PiS השמידו את הקשרים עם עולם האמנות הבינלאומי ושכרו א.נשים חסרי כישורים. זה היה כמו המהפכה התרבותית של מאו" (בין השנים 1966 ו-1976 ממשלת סין הקומוניסטית רדפה אמניות.ים והרסה יצירות תרבות סיניות חשובות בכדי לקדם "ערכים מהפכניים", תוך כדי דריסה של הבורגנות והסדר הישן, לכאורה). "כספים שהיו אמורים להגיע לקידום תרבות, הגיעו במקום זה לשחיתות של מקרובים שקנו לעצמןם טירות בשוויץ", הוסיף קיבוויץ'.
מנהלות.ים של מכוני תרבות פולנים ברחבי העולם, כולל זה שפועל בתל אביב, התבקשו לשוב לפולין בהנחיית שר החוץ החדש רדוסלב שיקורסקי, ובשבוע שעבר מונתה שרת תרבות ומורשת לאומית חדשה, חנה וורובלסקה. בקרב יוצרות.ים פולניות.ים רבות.ים תוצאות הבחירות עוררו תקווה גדולה וציפיה שהחברה הפולנית תעלה על פסים חיוביים, שיובילו את פולין לחיק האיחוד האירופי, במקביל לאימוץ סט ערכים ליברלי שיכלול אפשרות להפלה, מאבק בשחיתות, ובתי משפט יעילים. מאידך, חלק גדול מאוד בקרב ציבור המצביעות.ים הפולני, הצביע בבחירות האחרונות עבור מפלגת החוק והצדק ומחזיק בעמדות שמרניות. להחליף אמן זה קל, לזכות באמון הציבור הזה, יהיה כבר מסובך יותר.
בחג חנוכה האחרון חבר הפרלמנט הפולני מטעם מפלגת קונפדרציה גז'גוז' בראון (Grzegorz Braun) הפעיל מתז כיבוי נגד הדלקת חנוכיה סמלית בסיים (הפרלמנט) הפולני. קיבוויץ' הגיב לחבלה-הטרלה זו, שזכתה לגינוי נרחב בפולין, בציור המילה 'אידיוט' (Idiota) כשבמקום האות הראשונה מופיע מטף כיבוי. לקורא.ת הפולני.ת, המסר שעבר היה ברור כשמש.
לערער על העתיד במוזיאון של המשכיות
בעיר ינדז'יוב (Jędrzejów), מרחק של שלוש שעות מורשה, נמצא מוזיאון מקומי שמנהלת משפחה אחת- פשקובסקי, במשך מספר דורות. בכיכר העיר ליד 'המאפיה מתחת לטלגרף', מתנוססת כיפה ועליה מצויירים סימני המזלות האסטרולוגים. מדובר במצפה כוכבים שבנה אחד מאבות משפחת פשבקובסקי; משפחת אצולה פולנית שאחד מאבותיה היה חבר ב"אחים הפולנים", פלג נוצרי מהמאה ה 16 שבין השאר דחה את השילוש ותרם תרומה עצומה לתרבות הפולנית.
במהלך הזמן נוספו לאוסף המוזיאון שעוני חול ושמש, מינרלים, ספרים יקרי ערך, וגם זוטות שהתגלגלו לידי המשפחה, כגון מזכרת מירושלים בה נראה רועה ערבי מחלל בחליל עם כיתוב בעברית ואנגלית. באחד מחדרי האורחות.ים ניתן לראות חור קליע שנפלט בטעות כשהתארח בבית יוזף פילסודסקי- מרשל פולין ומדינאי שהוביל לכינונה של פולין המודרנית לאחר מלחמת העולם הראשונה.
כיום מנהל את האוסף יאן פשבקובסקי (Jan Przypkowski). הבית, שכולל גינה מטופחת ובה אוסף מיוחד של שעוני שמש וציורי קיר של סימני המזלות שנעשו בשנות השבעים בזמן המשטר הסוציאליסטי, מארח בימים אלו תערוכת יחיד חדשה של קיבוויץ' בשם No Future (תאריך נעילה: יום ראשון, 23 ביוני).
הניגוד בין התערוכה לאוסף המוזיאון עצום. האוסף עוסק כולו בחוקים הנצחיים של הטבע, תנועות הכוכבים בשמיים, המינרלים שבארץ, מדידה של הזמן שנע בכיוון אחד – מול עבודותיו של קיבוויץ' שמציב בחוכמה ורגישות דליפות מההווה החרדתי והמבולבל. העבודות של קיבוויץ' עוסקות במשבר האקלים, בסימני השאלה סביב ההסדרים הפוליטיים שעיצבו את אירופה במחצית המאה האחרונה, ובשאלות מטרידות לגבי הזיכרון ההיסטורי של האומה הפולנית. כל הציטוטים בתערוכה "פחות מילים ויותר תחמושת", "האם תמות למען סוווקי" (מחוז בפולין בין רוסיה ובלרוס) או "אין סיבה להפחיד את הנוער" לקוחים מהתקשורת הפולנית ומהדהדים בתודעת הצופה. מעניין לחשוב בהקשר הזה על עבודות אמנות ישראליות כמו 'אריק אוכל ילדים' של דוד ריב (2001) או King Bibi של איתי זלאיט (2018).
עבודה נהדרת נוספת של קיבוויץ' מהתערוכה המדוברת, עושה שימוש אירוני בפאזל שמתאר את הציור של יאן מטייקו אודות קרב גרונוולד (1410), בו הביסו הכוחות הפולנים את הגרמנים (דימוי ראשי). מטייקו, צייר חשוב שתיאר סצנות מפתח מההיסטוריה הפולנית במאה ה-19 והיה מורה לציירים רבים כגון מאוריצי גוטליב ושמואל הירשנברג, תיאר את הקרב כ-"רגע של התגלות כמעט אלוהית". בזמן הכיבוש הנאצי הציור המקורי גולגל והוסתר, ולאחר סיום מלחה"ע ה-2, הוא עבר רסטורציה מקיפה והוצג שוב.
קיבוויץ' חיבר את הפאזל באופן משובש ולחץ במכבש כדי לייצר משטח אחיד. התוצר הוא משטח כאוטי שמתייחס בארסיות לניסיון של PiS (ואולי של גורמים נוספים), לעצב עבר הירואי כפתרון כוזב לרגע הנוכחי; "רציתי לראות איך מורכב הדי.אן.אי התרבותי שלנו כפולנים", אומר קיבוויץ' על העבודה.
בעבודה אחרת, קיבוויץ' עשה שימוש בבינה מלאכותית כדי לעצב "אמנות זיכרון" ממלחמת העולם השלישית, שעדיין לא התרחשה. העבודה שואלת את המבנה שלה מכרזה היסטורית אמיתית, שנעשתה אחרי מלחמת העולם הראשונה ומוצגת באוסף המוזיאון. הבינה המלאכותית הציעה חיקוי, בו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ מביטים חמורי סבר אל עבר הצופה. עבודה זו מוצגת בחדר העבודה של אחד מאבות המשפחה, שהיה רופא בהכשרתו (תיק הרופאים השחור נמצא בכניסה לחדר וינשופים מפוחלצים מציצים מעל הספריה). בעבודה מתרחש תמהיל מבהיל בו מה שהיה, מתמזג עם מה שיהיה, ומזכיר את הסרט 'בית המרפא בסימן שעון החול' (1973) של וייצ'ך האס (עיבוד ליצירתו הספרותית של ברונו שולץ) בו הצופה מגלה, לחרדתו, שהנוסע ברכבת נעשה לכרטיסן והמסע לא ייגמר לעולם.
ציור קיר גדול שמוצג גם הוא בתערוכה, שאול מצילום של אבי האמן, שתיעד את פולין לפני 1989- השנה בה המשטר הצבאי נפל ופולין יצאה מהגוש הסוציליסטי ושליטת בריה"מ. בציור נראים צעירים בדרך להופעה, כשאחת מהן לובשת חולצה עם הכיתוב No Future, ציטוט משיר הפאנק משנת 1977 God Save the Queen של הסקס פיסטולס. האזהרה של הלהקה, 'אין עתיד עבורך' הפכה למבהילה בעולם שהולך ורותח. "למרות ש PiS ניצחו בבחירות בינדז'יוב", אומר קיבוויץ' (וסירבו לתקצב את המוזיאון היחיד בעיר במשך כל שנות שלטונם), "האנשים שגרים בינדז'יוב ממש נהדרים". כחלק מהתערוכה קיבוויץ' מאפשר למבקרות.ים לקחת איתןם ציורי דיוקנאות הביתה ומבקש מהןם בתמורה, לשלוח לו תמונות של העבודה "מטיילת" מחוץ למוזיאון. גברת אחת לקחה את הציור לשתות בירה במסיבה ומשפחה אחרת לקחה את הציור להליכה ביער. "אמנות", אומר קיבוויץ' בחיוך, "היא כלי ליצירת אמפתיה."
