ב’דרך הברזל’ אירה אדוארדובנה לוקחת אותנו למסע שאולי לא יסתיים לעולם
דורי בן אלון כותבת על מיצב הוידאו ‘דרך הברזל’ בו חוזרת אדוארדובנה מדי חצי שעה אל הלילה שבו עזבה עם משפחתה את אוזבקיסטן בדרך לישראל
דורי בן אלון כותבת על מיצב הוידאו ‘דרך הברזל’ בו חוזרת אדוארדובנה מדי חצי שעה אל הלילה שבו עזבה עם משפחתה את אוזבקיסטן בדרך לישראל
מה יוצא משילוב בין אמן אייקוני, פרובוקטיבי ושוביניסט, לסטנדאפיסטית אוסטרלית, לסבית ופמיניסטית?
למרות טכניקת האיירבראש המטושטשת, רוטנברג אג’וקו מצליחה לגרום לדמעות הנשים לבלוט ולנצנץ מעל המצע המגורען, לייצג את השבירה העדינה, ולהעצים את החוויה ואת החיבור הרגשי אל הדמות המצוירת
עבור רג׳ינה דבטי עורכת המגזין, אמנות היא לא רק תשוקה לדבר אלא צורה של מהפכה. מהפכה שמערערת על הסדר הקיים ומציעה אלטרנטיבות דרך עבודות אמנות
הציורים של הילדגרד עוסקים בניסיון להבין את המהות האלוהית ואת הקשר בין טבעו של האל, האדם והיקום
מצד אחד מגזינים שמהווים את התשתית בשיח על אמנות עכשווית הם תיבת תהודה לשוק האמנות הקפיטליסטי ומצד שני, אלו פלטפורמות כל כך מוכרות ונפוצות, שדווקא אליהן מגיעות שיחות על נושאים קריטיים באמנות
הארגון הוקם בתחילת שנות ה-90 בתגובה לחוסר הייצוג של אמניות.ים מקבוצות של מיעוטים אתניים בפעילויות, התכנסויות ותערוכות שמציגות קרמיקה וכיום מעודד פרואקטיביות בהקשר של הפיכת תחום הקרמיקה למכיל ומגוון יותר
מעבר למידע על תערוכות בעולם, מלגות שונות, קולות קוראים, הצעות להשתתפות בהזדמנויות אקדמאיות, לימודים ותוכניות מיוחדות, e-flux משמרות.ים את פורמט התערוכה הכאוטית הראשונה שהציגו, עם קול קורא שנתי לתערוכה בכל נושא שתבחרו
ד”ר רות מרקוס כותבת על פעילותה של גלריה אנטיאה בתוך נרטיב השיכחה וההשכחה של אמניות נשים בארץ ובעולם
בספרו מעניק לנו דה ואל הצצה לפרספקטיבה הייחודית של האמן על העולם. “הארנבת עם עיני הענבר” מעלה על נס וחוגג את נוכחותם של חפצים בחיינו ומעודד להעריץ, להתענג, לפקפק ולהתאהב בהם
אוצרת התערוכה גליה בר אור מספרת את סיפורן של הנשים הנוכחות והפועלות במשפחת אבו שקרה
הראל עוסק בדימויים של אניות פאר, חופי-ים, שמש, שיזוף, כיסאות נוח, שעשועים; סמלים של תיירות-נופש ותרבות פנאי בורגנית- נהנתנית לצד סמלי אסונות, טראומות וקטסטרופות
החיבור סוקר את גוף העבודות של פרומצ’נקו מ-2012 ומציע תמתיזציה למפעלה האמנותי ומפתחות לקריאה ולפירוש של גופי עבודתה
התערוכה צונזרה בעקבות העבודה ״לא״ של הלל רומן המציגה טקסט מתוך הקוראן שרשום באותה הקליגרפיה של דגל חמאס
להתייחס לאמנות מנקודת מבט טיפולית לא אומר לנטוש את העומק והאיכויות שטמונות בה, אלא לאמץ אותן לצד איכויות אלו ובכך להשיב את האמנות למקומה המרכזי בתרבות ובחיים
המאמר “לשם מה צריך אמנות?” מבקש להעניק מבט חדש על אמנות עם ערך אמנותי שיכולה גם להיות טיפולית
הרכישות מעצבות את קאנון האמנות הישראלי ומחזקות את האמניות והאמנים כלכלית, אך מעוררות שאלות מצד אמניות.ים שלעיתים לא היו מודעות ומודעים לתהליך הבחירה או אפילו לקיומו
האמנים שי יחזקאלי, סולימן מנסור ואמנון דוד ער מדברים על היעדרו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמנות
נראה שלמרות כוונתם החשובה, הפסלים מתעלמים מהמורכבות ההיסטורית של קולוניאליזם וקפיטליזם ומצפים לאיזו ההתערבות אלוהית
מסרים אמנותיים מסוג זה, משפיעים ומגשימים רק לעיתים רחוקות את האג’נדות שלשמם נוצרו. בפועל, הם לא מצליחים לאמוד את הכוח הדינמי המתקיים בין העבודה לבין הקהל שלה