מאת: גילי סיטון
שלוש אמניות ומעצבת אופנה עוסקות בשאלה “מה אם נשים היו שולטות בעולם” דרך מדיומים מגוונים ומציעות: תרחיש אימה בדיוני, כרזות ענק שהופכות למיצב שיתופי וירטואלי וקולקציית קוטור בהשראת דמויות פרוטו-פמיניסטיות.
מה אם נשים היו שולטות בעולם? יעל ברתנא מציגה תרחיש בדיוני בו נשים בעלות תפקידים אסטרטגיים נדרשות לפתור בעיה בסדר גודל עולמי. מיצג, 120 דקות ועבודת ניאון. 2017
“השעה שתיים וחצי דקות לחצות, השעון מתקתק, סכנה עולמית מגיחה מן הערפל. נבחרי ציבור חכמים חייבים לפעול באופן מידי, להוביל את האנושות הרחק מן הסף. אם לא, אזרחים פיקחים חייבים להתייצב ולהוביל את הדרך.” (העלון של מדעני האטום).
בעבודתה What If Women Ruled The World מפגישה יעל ברתנא כמה מהמוחות האסטרטגיים הטובים בעולם כדי לנסות ולסייע במניעת אסון עתידי. ברתנא יוצרת תרחיש בדיוני, במטרה לבחון קונפליקטים וסכסוכים בחיים האמיתיים. בכל ערב, היא מפגישה קבוצת שחקניות שמגלמות ממשל נשי ממדינה בדיונית, עם קבוצת נשים בינלאומיות בחדר המלחמה של ד”ר סטריינג’לוב: יועצות הגנה, חיילות, פעילות שלום, פוליטיקאיות והוגות מובילות. יחד הן מעבירות את הערב בניסיון לפתור את מצב החירום העולמי ולהשיג את שעון העצר של יום הדין מלקבוע את השעה: חצות.
מה אם נשים היו שולטות בעולם? שיתוף פעולה בין בית האופנה העילית “דיור” והאמנית ג’ודי שיקגו הניב מיצב פמיניסטי- אקטיביסטי בעל מסר אקטואלי.
בינואר 2020 הוצגה קולקציית ההוט קוטור של בית האופנה העילית DIOR בתוך עבודה בשם “The Female Devine”, שנוצרה על ידי האמנית הפמיניסטית-אקטיביסטית ג’ודי שיקגו. מבנה הפסל והתמה אותה יצרה שיקגו (בהתבסס על רעיון מוקדם משנת 1977), העניקו את הטון לקולקציה ששאבה השראה מגיבורות פרוטו-פמיניסטיות שמקורן בפרהיסטוריה.
התצוגה התקיימה בתוך פסל אנתרופומורפי באורך 70 מטרים ובגובה של 15 מטרים, שהוצב בחצר הגנים של מוזיאון רודן. העבודה הכילה 21 כרזות קטיפה גדולות בגובה של 3 מטרים שנרקמו בעבודת יד, נצבעו בצבעים עזים, וליוו, בדומה לכרזות פרופגנדה מוכרות, את מסלול התצוגה. על כל אחת מן הכרזות נוסחה שאלה שהדהדה את השאלה מרכזית: “מה אם נשים היו שולטות בעולם?”. כל השאלות, ביניהן “האם בניינים ידמו לרחם?”, “האם אלוהים יהיה אישה?” ו”האם תהיה אלימות?” הן שאלות שכבר נשאלו בעבודות קודמות של שיקגו, מאז החלה את עיסוקה בפמיניזם אקטיביסטי בשנות ה-60 של המאה שעברה.
המיצב כולו שימש רקע מרהיב לתצוגת האופנה, אם כי שיקגו ציינה שיצירת הפסל והכרזות התלויות היוו עבורה יותר מכך; “יצרנו אמנות”, היא אמרה בזמנו לעיתון הניו יורק טיימס. זו אינה הפעם הראשונה שמריה גרציה צ’יורי, המנהלת האמנותית של בית האופנה דיור, פונה לאמנות פמיניסטית ואמניות נשים כמקור להשראה ושיתוף פעולה. עבור הקולקציה השנייה שהציגה, הדוגמניות צעדו על המסלול בחולצות שעליהן התנוססה האימרה הידועה “למה לא היו אמניות גדולות?” במחווה להיסטוריונית האמנות לינדה נוכלין. מאז כניסתה של צ’יורי לתפקיד בשנת 2016, אמנות פמיניסטית נחשבת לסימן ההיכר של בית האופנה הוותיק.
לצפייה בקולקציה שנוצרה בהשראת המיצב
מה אם נשים היו שולטות בעולם? ג’ודי שיקגו ונדיה טולוקוניקובה הפיקו פלטפורמה וירטואלית שיתופית שמטרתה להרכיב שמיכת קווילט מונומנטלית.
בעקבות שיתוף הפעולה של ג’ודי שיקגו עם בית האופנה דיור התהווה פרויקט “שמיכת הקווילט”. שיקגו המירה את כרזות ‘What If Women Ruled the World’, למיזם וירטואלי, שמשמש עד היום כהזמנה פתוחה לכל אחת ואחד להגיב על 11 השאלות שמתנוססות על הכרזות, במטרה לגבש “קהילה גלובלית שתומכת בזכויות מגדר”.
הפרויקט השיתופי מזמין א.נשים מרחבי העולם להתכנס, וירטואלית ופיזית ולשתף את הרעיונות שלהם בעקבות הכרזות. האמנית והאקטיביסטית נדיה טולוקוניקובה, מייסדת קבוצת האמניות הרדיקלית Pussy Riot, הייתה הראשונה להשיב על כל 11 השאלות, במהלך קריאה לפעולה ב-ICA מיאמי בדצמבר 2022. שיקגו חברה באופן מידי לטולוקוניקובה ויחד, הן מבקשות באמצעות המיזם “לתבוע מחדש (בעלות על) העולם שלנו, האנושות שלנו והפלנטה שלנו”.
הפלטפורמה של שיקגו וטולקוניקובה זכתה לאלפי תגובות מרחבי העולם, ואלו חוברו יחדיו באופן וירטואלי לכדי “שמיכת הקווילט” המונומנטלית שבמרכזה מתנוססת הכרזה “מה אם נשים היו שולטות בעולם”. על פי שיקגו, השמיכה מבקשת “להציג את עוצמתה של הפרקטיקה השיתופית והטרנספורמטיבית תוך שהיא ממשיכה לעורר השראה בדור העתיד”.
