במבצע מורכב שארגונו נמשך מספר חודשים, הועברו שני מכסי ארונות קבורה מצריים מעוטרים ומגולפים מעץ שקמה, לבדיקת סי.טי בביה”ח שערי צדק בירושלים. את המבצע ארגנו אוצר המחלקה המצרית וצוות מעבדות השימור במוזיאון ישראל, במטרה להתחקות אחר פעולות ההכנה שבוצעו בטרם עוטרו מכסי הארונות.
ניר אור לב, אוצר לארכאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל הסביר: “הבדיקה אפשרה לנו להבין טוב יותר את פעולות האומנ.ית שיצר.ה את מכסי ארונות הקבורה, ובכך תרמה תרומה משמעותית למחקר שאנו מבצעים. באמצעות הסריקה זיהינו חללים בעץ שמולאו בעזרת גבס כחלק מפעולות ההכנה לקראת עיטור הארונות, וכן חלקים שונים שפוסלו מגבס במלואם ולא גולפו ישירות מהעץ”.
מכסה הארון הראשון מתוארך לסביבות שנת 950 לפנה”ס והיה שייך לזמרת טקסית לאל אמון –רע. שמה של האישה, ג’ד-מות, מופיע בשורות הטקסט המרכזיות בארון הכוללות נוסח ברכה עבור הנפטרת. מכסה הארון השני מתוארך לתקופה שבין המאה ה-7 למאה ה-4 לפנה”ס, ארון זה היה שייך לאציל מצרי בשם פתח-חותפ.
ההכנה לקראת בדיקת הסיטי נמשכה כחמישה חודשים, ונעשתה בשיתוף פעולה ותיאום בין צוות מוזיאון ישראל לצוות מחלקת הדימות בשערי צדק. נבנו ארגזים מיוחדים המתאימים לשינוע של מכסי ארונות הקבורה, בהתאם למידות המדויקות של כל אחד מהמכסים.
בית החולים שערי צדק פינה מועד מיוחד עבור הבדיקה אותה ביצע שלומי חזן הרנטגאי הראשי במערך הדימות. שלומי חזן: “לא כל יום לוקחים חלק במפגש בין היסטוריה מפוארת לקדמה טכנולוגית רפואית. הטכנולוגיה המתקדמת אפשרה לנו לסרוק כל מילימטר בארונות הקבורה, בתוכנית של שתי רמות אנרגיה שהיא תכונה ייחודית לסורק שלנו. הסריקה במכשיר המתקדם מאפשרת לראות הפרדה בין סוגי החומרים השונים- עץ, גבס וחללי אוויר. הרזולוציה הגבוהה אפשרה לנו לראות בחתך רוחב את טבעות העץ ונעשו על החתכים שחזורים תלת ממדיים שיסייעו לצוות לגלות את הרכב החומרים השונים.”