חדשות אמנות

לא נכנעו להשתקה: התערוכה ״בקצה השמיים״ נפתחה מחדש בגלריה המדרשה לאחר שצונזרה במכללת ספיר

התערוכה צונזרה בעקבות העבודה ״לא״ של הלל רומן המציגה טקסט מתוך הקוראן שרשום באותה הקליגרפיה של דגל חמאס

״איך ניתן לתפוס משהו חמקמק כרוח? משהו שלא ניתן לאחוז בו או להצביע עליו?״ שואלת האמנית תמר רודד שבתאי, בטקסט התערוכה שאצרה ״בקצה השמיים״. התערוכה, שהייתה מתוכננת להיות מוצגת בגלריה לאמנות של מכללת ספיר בחודש אפריל 2022, נועדה ״לתפוס את רוח המקום״ של אזור העיר שדרות בו ממוקמת המכללה, לדברי האוצרת. אך מי שראו את עצמם כנציגי ׳רוח המקום החמקמקה׳ דווקא ענו בתשובה קונקרטית ביותר: ב3 לאפריל, לאחר הפגנות מחוץ למכללה של תנועת ״אם תרצו״, החליטה ׳ועדת הפידבק׳ מטעם המכללה בראשות המנכ״לית אורנה גיגי, שאחת העבודות לא מאושרת להצגה – העבודה ״לא״ של הלל רומן מ-2015, המציגה טקסט על רקע שחור מתוך הקוראן, באותה הקליגרפיה שמופיעה על דגל החמאס.

הלל רומן, ״לא״, 2015, פחם על נייר, מתוך התערוכה. צילום: הלל רומן

ועד הסגל האקדמי במכללה כתב למרצות והמרצים על ההחלטה לא להציג את העבודה ש״נזכיר כי ציבור זה [של הסטודנטיות.ים במכללת ספיר, י.ה.מ.] חי בדרום ובאופן כללי ניתן לאפיינו כקרוב לדת, ימני, ושמרני. מכאן, שיש בכך כדי ליצור ניכור בין המכללה לקהילה שבה היא נטועה ולגרום לצניחה משמעותית בשיעור מספרי הנרשמים ללימודים בה בעתיד.״

גיגי עצמה התייחסה לדברים בתגובה לפניית ״הארץ״, ומסרה, בפארפרזה על ציורו המפורסם של רנה מגריט, כי ״זו לא צנזורה”, וכי עבודת האמנות של רומן היא דגל החמאס. 

The Treachery of Images', 1929, by Rene Magritte, at the Los Angeles County Museum of Art'

בתגובה לאירועים, רודד-שבתאי החליטה להוריד את התערוכה כולה. כך, לאחר תהליך ארוך שכלל גם דיאלוג עם ראשת בית הספר לאמנות במכללת ספיר מיכל שמיר, עבודותיהן של אנה גרינבנד, טליה דוידי, רותם מנור, תמר רודד שבתאי, והלל רומן, שחלקן הוכנו במיוחד עבור התערוכה, לא הוצגו. האוצר אבי לובין ומנהלת הגלריה עדינה פרלמן ורדי מגלרית ״המדרשה-הירקון 19״ בתל אביב הזמינו את רודד שבתאי להציג את התערוכה מחדש, הפעם ללא מגבלות. התערוכה נפתחה ב21 לספטמבר ומוצגת במלואה.

לובין מסביר ש״כשפועלים במרחב ציבורי ובמוסד ציבורי יש אמנם צורך ברגישות כלפי ציבורים שונים ובפעולה מתוך דיאלוג וקשב, אבל אני לא בטוח שבמקרה הנוכחי מישהו מ"אם תרצו" באמת נבהל או נפגע מהעבודה. ביותר ממקרה אחד בשנים האחרונות, היו מי שחיפשו ומצאו הזדמנויות להשתיק בכוחנות את מה שאינו תואם את האידיאולוגיה שלהם וכך לייצר יח"צ והון פוליטי. לצערי זה לא אירוע חריג או חד פעמי, שבו קבוצות אינטרסנטיות או פוליטיקאים ציניים דורשים לצנזר אמנות ולהשתיק אמניות.ים כדי לקדם את מטרותיהם. ההזמנה לתמר, הלל ושאר האמניות להציג את התערוכה אצלנו בגלריה היא המעט שיכולנו לעשות כדי לנסות לייצר הקשבה ודיון ציבורי פתוח וסובלני בנושא. אני חושב שהתשובה הנכונה לניסיונות השתקה מסוג כזה היא מתן גיבוי פומבי וסולידריות בין אמניות.ים, אוצרות.ים ומוסדות.

לתמיכה ציבורית יש כוח. התרגלנו לוותר על הבמה הציבורית, על הדיון הציבורי ועל התודעה הציבורית ואני מקווה שההצגה המחודשת של התערוכה תייצר מחדש דיון ציבורי על מרחבים ציבוריים, על חופש ופגיעה, על רגישויות ציבוריות, על צנזורה ועל רוח המקום.״

רתם מנור, ״גינה״, מתוך התערוכה. צילום: רתם מנור

אוצרת התערוכה, תמר רודד שבתאי מסרה ש״בניגוד למה שהיה במכללת ספיר, עכשיו יש גוף אקדמי ואת אוצר הגלריה, אבי לובין, שעומדים מאחורי התערוכה ותומכים בחופש הביטוי גם כשהוא עלול לאתגר ולעורר תגובות. ועם זאת יש משהו צורב בכך שתערוכה שעוסקת בקצוות ו'ברוח המקום' של מקומות מרוחקים עוברת 'חלק' רק בתל אביב. גם לתושבי הדרום מגיע שיהיו בהם גופים ששומרים על חופש הביטוי ואינם נכנעים לקולות מתלהמים.

ברמה האישית הרגשתי שסתמו לנו את הפה ולכן יש בי הקלה גדולה שיש לנו מקום לביטוי ולהציג את העבודות של האמניות הנהדרות אנה גרינבנד, טליה דוידי ורותם מנור, שמציגות בתערוכה ויצרו עבודות במיוחד בעבורה.״

הלל רומן, פלנטה, פחם על נייר, 2015. צילום: הלל רומן

הלל רומן, שעבודתו צונזרה במכללת ספיר מסר ש״למרות שאני עצוב שהתערוכה היפה והמרובדת הזאת, שנחשבה במיוחד עבור הקהל במכללת ספיר לא הוצגה שם, אני שמח ומודה על כך שהיא מוצגת בגלריה של מוסד אקדמי אחר שהשכיל להבין את החשיבות שבשמירה על חופש האמנות והמחשבה, ובעיקר לא נכנע לתכתיבים של אירגונים גזעניים וחשוכים שבינם לבין אקדמיה לא ראוי שיהיה כל קשר." 

טליה דוידי, ״בית לשדרות״, 2022. הדפס, מתוך התערוכה. דימוי: טליה דוידי

אולי כאן המקום לחזור ולהזכיר שחופש הביטוי, כמו כל החירויות האוניברסליות שניתנו לחברה האנושית בעידן המודרני נוצרו מתוך דאגה שגם קולות ורעיונות שנויים במחלוקת יקבלו מקום, ולא יהיו נתונים לצנזורה ספונטנית כמו זאת של ״וועדת הפידבק״ של מכללת ספיר. בדומה למקרי צנזורה אחרים באמנות שראינו לאחרונה, נדמה שרעיון חופש הביטוי עבר טרנספורמציה. רבות ורבים סבורות וסבורים שהוא נתון לפרשנות, ולמרות שהיא מוגדרת כזכות אוניברסלית, בעלי סמכות מקומית רשאים לבטל אותה במידה והיא אינה מתאימה להן.ם, בהתאם לתפישות רווחות של מה מקובל, ומה לא. הגבלות מחשבתיות כאלו קיבעו חלקים שלמים באוכלוסייה במשך מאות או אלפי שנים, ואנו רואים חזרה של הגבלות כאלו היום, שנועדו להקפיא תזוזה מתפקידים מגדריים, מעמדיים וגזעיים. חופש הביטוי נועד לערעור המוסכמות, לא ליישור קו. לנשים והגברים שניסחו את עקרונות חופש הביטוי בתחילת המאה ה-18 היה ברור שהרווח מהחופש ממוסכמות עולה לאין שיעור על ריצוין.

בסיום הטקסט כותבת רודד שבתאי: ״המעבר הגיאוגרפי מעמיד באור שונה את העיסוק של התערוכה ב"רוח המקום" במקומות המרוחקים מהמרכז הפיזי או המנטלי, ויוצר מפגש מחודש עם רוחות נוספות – רוח הקודש, רוח הזמן והרוח הנושבת מחוץ לכותלי הגלריה.״

״בקצה השמיים״ – תערוכה קבוצתית בגלריה המדרשה

בהשתתפות: אנה גרינבנד, טליה דוידי, רותם מנור, תמר רודד שבתאי, הלל רומן

אוצרת: תמר רודד שבתאי

עד ה-18.11.22

0 comments on “לא נכנעו להשתקה: התערוכה ״בקצה השמיים״ נפתחה מחדש בגלריה המדרשה לאחר שצונזרה במכללת ספיר

השאר תגובה