מאת: שירה פרידפרטיג
ג’ודית ג’וי רוס היא צלמת דיוקנאות אמריקאית ילידת 1946. את פעילותה האמנותית החלה בשנת 1960 ומאז ועד היום היא מצלמת בעיקר את תושבי אזור מגוריה בפנסילבניה ארה”ב, ומנציחה אותןם כחלק מהמארג האנושי של אמריקה.
הפורטרטים של ג’וי רוס מתמקדים בעניין ובקשר האישיים שהיא יוצרת עם מושאי הצילום שלה. מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, עוסקת רוס בצילומיה בנושאים כמו תמימות, נעורים, מוסר, אבל וחלומות של א.נשים וילדים.
מצולמיה של ג’וי רוס הם א.נשים, ילדים וילדות “רגילים” למראה, אך ג’וי רוס מבליטה בצילומיה את הייחוד והאופי של כל אחת ואחד מהןם על רקע חיי היומיום שלהןם, במיקום ועם אביזרים המשויכים ומזוהים עמןם.
בפרויקטים שלה, מצלמת ג’וי רוס א.נשים במגוון הקשרים חברתיים: ילדים בגני שעשועים, חברות.י קונגרס ועוזריהןם, פועלים ופועלות בעבודה, מבקרות.ים במרכזי קניות, מהגרות.ים בניו-יורק ופריז.
אחת מסדרות הצילומים הגדולות של ג’וי רוס נעשתה בין השנים 1992-1994 וצולמה בבתי ספר ציבוריים בהם למדה בשנות ה-50 וה-60. בראיון שנערך איתה לפני מספר שנים, סיפרה שבשנים הללו החזירו אותה הצילומים לשנות ילדותה והפרספקטיבה שלה הפכה להיות “רב-מימדית”; מצד אחד, כאישה בוגרת אשר בוחנת את זיכרונות ילדותה (גם דרך הריהוט שהשתנה מעץ לברזל ונהיה קטן למידותיה) ומצד שני, כילדה המתבוננת בעולם המבוגרים.
רוב הפורטרטים של ג’וי רוס מצולמים בשחור-לבן. דרך נקודת מבטה הייחודית מביעים הצילומים אותנטיות ופשטות, ומעניקים מקום מרכזי ומכובד למצולמות.ים על רקע מציאות חייהןם.
בימים אלו מציגה ג’וי רוס תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון Fundacion MAPFRE במדריד (עד ה-3 בינואר, 2022). בתערוכה מוצגים כ-200 צילומים לצד חומרים תיעודיים המחולקים לתשע תקופות זמן, ומאפשרים למבקר.ת לצאת למסע בזמן בעקבות עבודתה של ג’וי רוס.
אפשר לצפות בראיון מלא עם ג’וי רוס כאן ובמגזין aperture ניתן לקרוא עוד על עבודתה.
דימוי ראשי: Untitled, from Eurana Park, Weatherly, Pennsylvania 1982 מתוך האתר של MOMA NY
מעורר השראה כמה שתמונה פשוטה לכאורה יכולה לספר סיפור ולהשרות אווירה