פסלי החוץ המעניינים ביותר בבריטניה. ג’יימס פוקס יוצא אל הטבע לפגוש את האמניות.ים ופסליהןם

מאת: גילי סיטון

בסרט הדוקו Forest, Field & Sky: Art out of Nature (BBC) יוצא ד”ר ג’יימס פוקס למסע בין שישה נופים שונים ברחבי בריטניה, ופוגש אמניות.ים שיצירתןם בוחנת את יחסינו עם הטבע.

רוב העבודות בסרט לא ממש עובדות עם הטבע כי אם בסביבת הטבע, או עם אלמנטים של הטבע. חלקן כוחניות וממשטרות את הטבע כדי לשרוד עשורים רבים וחלקן מרפרפות כדי להיכחד, אבל רובן ככולן משאירות סימן. בשנות השבעים רווחו הן האמנות המושגית והן “אמנות אדמה” ברחבי העולם, והסרט מדגים גם מזו וגם מזו בנוף ובטבע הייחודיים של בריטניה.

הסרט מחולק לארבעה מקטעים קצרים, כשאורכו של כל מקטע הוא 15 דקות בלבד. בכל מקטע פוגש פוקס אמנ.ית שונה שיוצר.ת, מפסל.ת או או משנה את פניו של הנוף. הוא מתייחס לאקט האנושי-תרבותי שהאדם בורא ברחבי הטבע כשהוא מזכיר את המקורות שלה (סטונהדג’ לדוגמא) ומזנק לזמן כמעט הווה. פוקס מסייר באזורי נוף כגון חוף הים, יער בראשיתי, או מישורים חקלאיים ובוחר עבודות שנוצרו באמצעות ובהשראת איתני הטבע והאמנות המודרנית. העבודות “קמות לתחיה” בעת ביקורו או מפוסלות ומשוחזרות בזמן אמת לנגד עיניו.

במקטע הראשון חוקר פוקס את המרחבים של היער. הוא נוסע לאזור של צפון וויילס כדי לפגוש את עבודת הפיסול בעצים של דיוויד נאש ( Ash Dome) משנת 1977. באזור השדות של קמבריה הוא פוגש בעבודת פיסול שעשויה אבני חומות הפרדה שיצאו משימוש של הפסל אנדי גולדסוורט’י (andy Goldsworthy) וגולש עם העבודה היפה הזו לחלק השני של הסדרה.

במקטע השני אנו פוגשות.ים את הפסלת ג’ולי ברוק (Julie Brook) שבתחילת שנות התשעים חייתה שנתיים במערה באי ג’ורה (שבאיי סקוטלנד). היא הגיעה לאזור כדי לצייר את הנופים הנוקשים והחשופים, אך המחייה הממושכת באזור הניבה דווקא עבודות פיסול בסביבה ועם אלמנטים מן הסביבה.

העבודה הבאה היא “קו שנוצר בהליכה” (1967); עבודה מושגית שיצר ריצ’רד לונג (Richard Long) וידועה בזכות הצילום המתועד שלה. עבודה זו הובילה לפעולות פיסוליות בצורות גיאומטריות, שמפוזרות בטבע ובגלריות לאמנות ברחבי העולם. לונג הוא היחיד שמצוטט בסדרה ונענה בהקשבה לכוחות הטבע “אני מקווה לעשות עבודה (אמנות) למען האדמה, לא נגדה”. באזור אקסמור בצפון דבון, יצר לונג שנה אחת בלבד אחרי “קו שנוצר בהליכה” את עבודת “10 מייל של הליכה”. בעבודה זו סימן לונג קו ישר על מפה אזורית באמצעות סרגל והלך אותו בפועל. כל שנותר מעבודה זו היא המפה עליה סימן לונג את מסלולו.

פוקס ממשיך את מסעו באזור בו ה”טבע” מתוכנן לחלוטין והגינה האנגלית משמשת כדגם מיניאטורי שלו. בסיס העיצוב של הגינה האנגלית שואב השראה, מסתבר, מציורי נוף אירופיים של המאה ה-17. ציירי התקופה מהנדסים את הטבע בציוריהם כדי שימסגר איזו אינטראקציה אנושית, יגלם את העבר המרהיב (של יוון העתיקה) וישרה עלינו אווירה מצועפת-מסתורית. בסרט של פוקס, הטלאים הנוקשים הללו היתרגמו באופן מעורר פלצות כמעט, לפארקים פרטיים וגינות אנגליות מטופלות וגזוזות למשעי.

ברוח הטבע המהונדס ומעוצב בידי האדם יצר הארכיטקט צ’ארלס ג’נקס (Charles Jencks) את “גן הספקולציות הקוסמיות” (בתרגום חופשי). העבודה מבטאת את רחשי ליבו של ג’נקס בעודו שוטח את יחסו לטבע; “גם לחוש חלק ממנו וגם לחוש נפרד ממנו”. בפועל, אנו פוגשות.ים גן שעשועים גרנדיוזי ופסיכדלי למראה, שעוצב באגרסיביות על ידי החלקה, שיטוח, קיבוע, ריסון והידוק.

את הסדרה חותם פוקס בפארק הפסלים ביורקשייר עם עבודת השמיים של ג’יימס טורל (James Turrell). בישראל (ירושלים) נמצאת עבודה דומה של טורל בשם “החלל הרואה“, אחת הראשונות מסדרת “חללי שמים” שראשיתה בשלהי שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70. העבודה, בשונה מעבודות אחרות בסרט, אינה מתערבת בטבע או משנה אותו, אלא “עורכת” וממסגרת נקודת מבט מסוימת עליו.

לסיכום ניתן לומר שהסרט עוסק לא רק באמנות שמתייחסת לטבע, חושבת על הטבע או משתמשת בטבע, אלא שואלת על עצמה ואת עצמה מה היא, אם בכלל, וכיצד היא אמנות.

ניתן לצפות בכל מקטעי הסרט ברצף כאן