ללא בדידות רבה שום עבודה רצינית אינה אפשרית*. אורי גרשוני פתח בלוג אמנות בנושא בדידות

בשבוע הראשון של תחילת השנה, העלה אורי גרשוני את הפוסט הראשון שלו לבלוג “המחלקה הסגורה”.

גרשוני הקים את הבלוג למען הסטודנטיות.ים שהוא מלמד במחלקות לצילום בבצלאל ובויצ״ו חיפה בכדי לעודד אותןם לחוש את תחושת הבדידות, להכיר אמניות ואמנים נוספים שיוצרים מתוך בדידות, ולגרום להןם להבין שבדידות היא רגש מבורך בכל מה שקשור ביצירה אמנותית.

בשעה שמחלקות הלימודים סגורות והסטודנטיות.ים יושבות.ים בבתיהם ולומדות.ים באמצעות הזום, ביקש גרשוני לפרוץ את הבדידות הכפויה באמצעות תוכן רלוונטי שיונגש להןם לצפייה והאזנה.

אחרי שסיים את הקמת הבלוג והעלה אליו תכנים, שיתף גרשוני את הבלוג גם עם מספר חברים קרובים. התגובות לבלוג היו נלהבות וצמאות לתוכן ולשיח אודותיו, ובעקבות כך שיתף את הבלוג גם דרך הפייסבוק.

החומרים אותם מעלה גרשוני לבלוג כוללים סרטים עלילתיים ודוקומטרים קצרים או ארוכים, עבודות אמנות בפורמט של וידאו או קולנוע, וקטעי מוזיקה. גרשוני מקווה להעלות בהמשך מדיומים אחרים כגון ספרות: “רציתי להעלות תכנים מלאים (קבצי ספרים) ולא רק המלצות תאורטיות” הוא מספר ולכן מתמקד כרגע בתכנים שזמינים לצפייה. לצד זאת מטריית התוכן של החומרים רחבה מאוד ונסובה סביב סוגיות שקשורות ברוח הזמן: בידוד/בדידות, סגר/ סגירות וכו’.

כאן ניתן לקרוא, לעקוב ולהירשם לבלוג של גרשוני.

*פיקאסו