ציור מופשט של יעקב מישורי זכה השבוע לכינוי “חארטות” והוסר בטענה לקידום מסר אנטישמי. למה המופשט כל כך מאיים עלינו? ולמה “הצל” מסרב להאמין ש”מוות ליהודים” נכתב במהופך?

זה מספר שבועות שהמוסיקאי יואב אליאסי המכונה “הצל” בוחש בשדה האמנות ומעורר שערוריות. זה החל בפוסט בפייסבוק בו הגיב לכתבה ב YNET בה דובר על כוחו של העירום כמחאה פוליטית בהיסטוריה של האמנות, שם השווה את הסטודנטית לעבודה סוציאלית שהפגינה בחזה חשוף ל”ישבן חשוף מעל האנדרטה של יצחק רבין”, והמשיך השבוע בפוסט אחר בפייסבוק בו פרסם את סיפורו של איש שראה ציור התלוי במרכז הרפואי “מדיקה”, לצד ציור של האמן יעקב מישורי בו נכתב במהופך צמד המילים “מוות ליהודים”.

אליאסי דרש מקהל אוהדיו להתרחק מהמרכז הרפואי כיוון שלדבריו המקום מקדם מסרים אנטישמיים, ואף עודד אנשים נוספים לשתף את הפוסט בכתבו “אנשים, תשתפו שאנשים ידעו להתרחק מהמקום האנטישמי הזה”. מה שאליאסי לא טרח לבדוק לגבי הציור הספציפי הזה הוא את ההקשר שעומד מאחוריו, ואת משמעות המילים הכתובות במהופך בציור. מישורי יצר את הציור בעקבות עדות אמו שראתה את הכתובת “מוות ליהודים”, בליל הבדולח ברחובות העיר שבה גדלה בצפון גרמניה. הציור צויר לזכר קורבנות השואה, ומטרתו היא להציג את תקומתו וניצחונו של העם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה- מסר הפוך לחלוטין ממה שטען אליאסי. עוד טען אליאסי, בצעד של “פייק ניוז” קלאסי, ש“תלו את הציור הפוך בכוונה” כדי שלא יבינו את הכיתוב, וסחף אחריו גל של קללות, נאצות, ואיחולי מוות לצייר ולמשפחתו.

אליאסי אינו הראשון לפרש ציור מופשט כפרובוקטיבי, לזלזל בו (“שלא יאכילו אותי חארטות אמנות שמאומנות”) ולייחס לו משמעויות שגויות. משחר ההיסטוריה הציור המופשט עורר תגובות סוערות, תהיות, זלזול, וגרר את שאלת מליון הדולרים “האם זו בכלל אמנות”. תגובות כגון “הבן שלי יכול לעשות את זה” ועוד כהנה וכהנה אמירות שנובעות מחוסר ידע, ובעיקר מחוסר רצון לברר וללמוד משמעויות שמעבר לפשטני, הן מנת חלקם היומיומית של האמנות והציור המופשטים.

האמת היא, שמסעו של הציור המופשט הוא די פשוט כשעוקבים אחר עלילותיו. בסרטון הבא מובאת על ידי ה PBC סקירה היסטורית זריזה, בהירה וקצרצרה של השתלשלות האמנות עד לניתוקה המוחלט מהדימוי הפיגורטיבי, התרכזות מוחלטת בטכניקה ובמדיום עצמם, ועד לעידן ה”פוסט” בו אנו נמצאים היום.

זמן צפיה: 9:30 דקות