רוזה בן אריה
“סדק”
2019
כשהייתה בת 25 היגרה האמנית רוזה בן אריה מאורוגואי לישראל. כיום היא אוחזת בתואר ראשון מהמדרשה לאמנות בית ברל, ותואר שני בביולוגיה. העולם האורגני בו עסקה בן אריה במשך השנים בתחום הביולוגיה, משפיע על צורת ההסתכלות שלה על הטבע ומהווה מקור להשראה ולמחקר של חומרים והתגובות ביניהם. בכל עבודותיה קיים חיפוש מתמיד אחר נקודת חיבור בין הטבעי למלאכותי, והבלתי צפוי למאורגן. העבודות עצמן מורכבות משילוב של חומרים כגון דבקים, מלחים וצבעים.
בתהליך העבודה עצמו קיימת אינטראקציה בין החומרים השונים; המלחים סופגים את המים שקיימים בדבקים ותהליך הייבוש מייצר סדקים וצורות חדשות כמו בתהליכים הקיימים בטבע. בנוף המדברי לדוגמא יש האדרה והעצמה מיוחדים של יחסי הגומלין בין הסלעים, האדמה והמים.
העבודה “סדק” שנדמית כנוף ירחי צחיח וקדום עם סדקים רבים, מבטאת גם סדק עמוק ופעור בין העולם בו נולדה וגדלה בן אריה באורוגואי, לבין עולמה הנוכחי בישראל. סדק זה נגדש בזיכרונות וגעגועים, ומעליו נבנים גשרים המנסים לקשר בין שני העולמות שלעולם לא יהיו שלמים.
העבודה “סדק” מוצגת כחלק מהתערוכה ‘מים מרים’ שעומדת כעת בגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון.