דליה זרחיה היא אמנית אוטודידקטית, רב תחומית, העוסקת בציור, מיצב ווידאו ארט.
זרחיה מחפשת את המשמעות הגלויה והנסתרת של החפץ. כיצד הוא מעורר מחשבה ורצון לשמר ארכיאולוגיה של זיכרונות וגעגועים, וכיצד הוא נקשר במושג מלאכות נכחדות מבחינה אישית, קולקטיבית וחברתית. זרחיה בוחנת מהו הייצוג של אותם אלמנטים נכחדים בין הדורות; דור מבוגר לעומת דור צעיר וכיצד הוא מעצב באופן וויזואלי את המפגש של המלאכות בתוך יצירת האמנות העכשווית.
בתערוכה הקבוצתית “מים מרים” שמוצגת בימים אלו בגלריה העירונית ראשל”צ ועוסקת “במרחב הגאוגרפי המאופיין במיעוט גשמים ובעיית המים בשלוש הדתות” מציגה זרחיה מספר עבודות שמתייחסות באופן שונה לנושא הדתות.
בעבודה “Frischs Wasser” התייחסה זרחיה למצב בעיית המים בשלהי 1924 בה מפלס המים היה ירוד ומתיישבי הארץ היו חייבים לציין מהם מים לשתייה.
זרחיה היא ילידת 1956, חיה ופועלת בשדה האמנות משנות ה-80. משנת 2015 היא חברה בעמותת “מקום לאמנות” בקריית המלאכה תל אביב.
