'אם גדולה' – ארבע הצבות וסדרת ציורים
מקבץ תערוכות חדש במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
אוצרת: סמדר קרן
המקבץ 'אם גדולה', שנפתח בשבת 8.2.20 במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, מאגד ארבעה פרויקטים אישיים וסדרת ציורים המפגישים, כל אחד בדרכו, בין מושג האימהוּת לבין היסטוריה חומרית.
בהשתתפות: אסתר שניידר, דוריס ארקין, נטעלי שלוסר, נועה תבורי, גרשון קניספל
המיצב אִשְתָר של אסתר שניידר משלב גופים אדריכליים ממשיים, ארכיטקטורות של מרחבים ציוריים, אורנמנטים גיאומטריים וצמחיים וייצוגים גופניים אנושיים, נשיים בעיקר. במרכז ההצבה שני קירות מונומנטליים היוצרים פינה שעליה אלמנטים מבניים עשויים בטכניקת רישומי החוטים המזוהה עם יצירתה. מבנה הפינה הוא כספר פתוח, כמיניאטורה בכתב יד מאויר, כדיפטיך או כאיקונין, מעין אתר פולחן או מונומנט מאסיבי, השואב השראה גם מקירות שער אשתר ששימש כשער הכניסה לבבל העתיקה. מן הקירות המקיפים מביטות על המתרחש דמויות נשיות גדולות ממדים, רכות ועוצמתיות, הנבנות מתחבולות ותחבירים סוריאליסטיים באופיים, ובהם אלמנטים אדריכליים ההופכים לאיברי גוף, וחלקי גוף המתמזגים ובוראים זה את זה במחוות גופניות מלאות הומור. המיצב בכללותו מעלה את דמות האישה היוצרת, האישה האמנית הבוראת יש מאין, שהיא מרכזית ליצירתה של שניידר.
ההצבה Matter של דוריס ארקין ממזגת בין חומר כמוליך יצירתי לבין אימהות כאופציה אתית וקיומית. על אחת מצלעותיו של מבנה קובייתי לבן בעל מראה נקי ומוקפד מתגלה בהפתעה 'חור שחור' – חלל היוצר תחושה אשלייתית ומזמין את המבקר להיבלע בו. פנים החדר חושף יקום מנותק ונטול חוקים העוטף גוף בעל חיים משלו, יצור הבוקע ממנו וקשור אליו בקשר בל יינתק. זהו סל דמוי קן עשוי רצועות פח ברזל ארוגות שתי וערב שקליעתן לא הושלמה, הדומה ליצור חי, שברירי ומאיים בו זמנית. מערכת היחסים בין הפסל לסביבתו אינה פתורה; האמפתיה והחמלה המידית שהוא עשוי לעורר נבלמות על ידי הסביבה המעכבת שבה הוא נתון. ההצבה Matter, מהאניגמטיות והאישיות בעבודותיה של ארקין, מציעה לראשונה הרחבה של יצירתה לכדי חוויה כולית, גופנית ורגשית.
תערוכתה של נטעלי שלוסר, יִרְמְסוּך, משלבת אבנים, תצלומים, קולאז'ים דיגיטליים, רישומים ופסלים, שחושפים יחדיו תרבות חומרית המחברת בין שני קצוות ההיסטוריה – בין הפרהיסטורי לעידן החדש. באתרי חפירות – אך גם ברחבי העיר, במדבר ובסביבתה הביתית – שלוסר אוספת אבנים, מצלמת אותן ומכפילה אותן בפעולה דיגיטלית של היפוך סימטרי. תוצאות האבנים בסימטריה שולחות אותנו להסתכל על התרבות החומרית של עמי הקדם. במעבה האבן, מעבר לצלמיות, נפתחת בסביבה של החתך הסימטרי רמה של אינפורמציה המתגלה רק באמצעות הכלים הדיגיטליים של העידן הנוכחי. הפסל ירמסוך שהופק במיוחד עבור התצוגה הנוכחית ומוצב בכניסה לתערוכה הוא צלמית פנים של אישה. הוא מבוסס על אבן שנמצאה על גדות נהר הירמוך, בפסולת החפירה של הכפר הירמוכי שבקיבוץ שער הגולן. בהוספת האות ס' לשמו של הנהר מתקבלת משמעות חדשה – "ירמסו אותך", אולם בשם הצלמית – ושמה של ההצבה כולה – טמון גם רמז מקדים להמלכה עתידית במילים "ירימו" ו"ימסכו" המקופלות בו.
ההצבה של נועה תבורי סלע קיומה (בעקבות חנה אורלוף) מסכמת מסע שהחלה לפני כשנתיים בעקבות פסל האם ובנה של חנה אורלוף הממוקם באתר ההנצחה עין גב. כסוכנת-נוסעת בשליחות עצמה, תבורי עוטה על עצמה את דמות הפסל – מגלמת בגופה את דמותה של האם הנושאת את בנה בנה – ויוצרת אינטראקציות גופניות עם אנדרטאות ופסלים נוספים, המייצגים דמויות אב ואם – מטאפוריות וממשיות. המיצב משרטט ציר שנע בין עמק הירדן לאירופה ובחזרה ובין גדה אחת של הכינרת לזו שמולה. הוא כולל שני סרטים השזורים בסביבת נוף פיסולית המהדהדת את צלליתו של הפסל ויוצרת מעין גן מאובן, נצחי, ומערך גדוש של דימויים – תצלומים, רישומים ואובייקטים, הנגזרים ממתווה הפסל. ההצבה השלמה היא מחקר אישי, ויזואלי וגופני המפגיש מיתוס עם היסטוריה קולקטיבית ופרטית. זוהי מעין אנדרטה חלופית מנקודת מבט אישית של תבורי האמנית – כאם, כאישה וכפסלת.
לצד אלה מוצגת הסדרה אהל הגר של גרשון קניספל – ארבעה ציורי הכנה (מתווים) לפסל חוצות בשם זהה שיצר בעיר נצרת, כחלק מ"וריאציות על נושא הגר" (1983–1985). הופעתה של דמות הגר המקראית ביצירות נוספות של קניספל בתנוחה זהה לזו שבאהל הגר מבהירה את זיקתה לאישה-האם הערבייה ולהיותה ביטוי פייטה מובהק של אם מקוננת כהזדהות עם גירוש העם הפלסטיני וקורבנותיו.
נעילה: 2.5.20
מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד
שעות פתיחה: ב'-ד' 10:00-15:00, ה' 16:00-20:00, ו' ושבת 10:00-14:00, בימי א' סגור.
דימוי ראשי: נועה תבורי, סלע קיומה (חוקוק), 2019, סטילס מווידיאו, צילום דורית פיגוביץ גודארד
0 comments on “מקבץ תערוכות חדש במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן אוסף ברחמה של "האם הגדולה" אלמנטים אדריכליים, פסלים קדומים ואת גדת הכינרת. עד ה 2.5.20 בקיבוץ אשדות יעקב”