דורון עובד: Wild Life #1
אוצרות: אילן ויזגן
גוף העבודות המוצג בתערוכתה של דורון עובד הוא חלק מפרויקט מתמשך שבוחן את יחסי הגומלין המתקיימים בין תרבות וטבע. בסדרת דימויים מצולמים של חללים בנויים לצד מרחבים פתוחים, האמנית ממקדת את עדשת המצלמה על חיבורים יומיומיים ומוכרים, כאלה שהפכו לחלק אינטגרלי של החיים המודרניים ותרבות הפנאי. יחד עם זאת, הדימויים והחיבורים האלה מפתיעים וכמעט זרים לעין במבט ראשון. אנחנו רגילים אולי לראות את המכונית של השכן חוסה תחת הצמחייה הגינתית, או פינת צמחייה בלובי של בית מלון, אבל האופן שבו עובד מאירה את פיסות המציאות האלה מעוררת מחשבה בכל הנוגע למעשה התרבותי, לדריסה הזוחלת של הטבע בידי בני האדם, והניסיון הסותר והנואש לשחזר את אותו הטבע באמצעים מלאכותיים וסינתטיים.
לתערוכה שלושה צירים מרכזיים המאופיינים בתצלומים גדולים המנהלים דיאלוג עם דימוי קטן יותר התלוי לצידו של כל אחד או מוכל בתוכו. באחד עמוד חשמל שהיה פעם עץ, ועכשיו הוא שתול בצורה מרושלת על מדרכה מרוצפת, מחובק על-ידי צינורות פלסטיק וחוטי חשמל; באחר עץ שצמרתו נכרתה אבל ענפיו הכרותים כמו מסרבים להיפרד ממנו. חיוך מריר מעלה הציר השלישי עם תצלום כיסוי עיניים לשינה עליו מודפס דימוי של ציפורים טרופיות, וזאת על רקע תצלום גדול של "יער טרופי". האשליה או הדמיון המודרך שמבקשים לנסוך שינה ערבה וחלומות על פיסת גן עדן מלאת ציפורי שיר על מי שישתמש בכיסוי העיניים, מעומתת עם צמחיית חצר שמתחזה באמצעות מיקוד העדשה ליער.
אף כי ההומור לא נעדר מן העבודות בתערוכה, אין בכוונת האמנית לשעשע אותנו; סדרת העבודות נובעת ממודעות ודאגה אותנטיים לסביבה בה אנו חיים, אלא שהצירופים והחיבורים שמזמנת לנו המציאות מעידים על האבסורד והחשיבה הלא-רציונאלית שמאפיינים את האדם. האשליה הגלויה וההומוריסטית שבנוכחות מכסה של גביע גלידה על האדמה, למשל, כמו היה מראה עגולה שבה משתקפים השמים, מהדהד בצורה משעשעת ניסיונות אמנותיים ועיצוביים לשתול מראות בטבע ולשנות בכך את הנוף והפרספקטיבה, אך בה בעת הוא עדות להשלכת שיירי המוצרים שאנו צורכים אל הטבע או אל רשות הכלל. פסל פרה לצידי כביש ועל רקע "גדר חיה", בעבודה אחרת, הוא מין נעדר נוכח, תחליף אומנותי לבעלי החיים המורחקים מן הסביבה המידית שלנו.
העבודות בתערוכה ממחישות את האופן שבו הטבע והתרבות חודרים זה לתחומו של זה – התרבות אל הטבע והטבע אל התרבות. המתח הזה בין שני התחומים מתקיים ודאי משחר האנושות כמין קונפליקט או מאבק מתמשך. לעת עתה, נראה שיד התרבות על העליונה, אבל זהו ניצחון מריר שכן דריסתו של הטבע מאיימת על המשך קיומנו כאן. מה תפקידה של האמנות בתוך כך, ומה תפקיד כל אחד מאיתנו? עובד מראה לנו בבחירות האישיות שלה ובמראה שהיא מציבה בפנינו כי האחריות היא לא רק קולקטיבית אלא גם, ואולי בעיקר, אישית.
0 comments on “דורון עובד ממקדת את עדשת המצלמה בניסיון הנואש של האדם לשחזר את הטבע באמצעים מלאכותיים וסינתטיים. Wild Life #1. הגלריה בדיאגילב תל אביב. עד ה- 8.2.20”