תערוכת צוות גלריה N.D
לכבוד חגיגות יום הולדת שנה לגלריה תיפתח תערוכה המציגה עבודות אמנות מייצגות של ארבעת בנות צוות הגלריה –
ג’ניפר בלוך / ליאור שטיינר / אילנה שניידר / רונית רוט חדד
כל אחת מבנות צוות הגלריה הנה אמנית פעילה ויוצרת בישראל. העבודות המוצגות מייצגות חלק מגוף עבודות נרחב המאפיין את אופן הפעולה האמנותי והשפה הפנימית של האמניות.
ג’ניפר בלוך–
“העבודות המוצגות בתערוכה שייכות לסידרה המבוססת על ציורי שבלונות, בהן השבלונה מתפקדת כמעין מכחול. טקטיקה זו של ציור עם שבלונות, החלה כדרך להרחיק את עצמי מהג׳סטה הידנית ההופכת בקלות מדי למניירה. גיליתי את האפשרויות האינסופיות שטמונות בשיטה זו, ונשאבתי אליהן. זו טכניקה המאפשרת לי ליצור נראות שיש בה עומק הנוצר דרך השכבות הרבות והשטוחות שאני יוצרת על ידי הנחה של רובד על רובד.
הנושאים המהווים עבורי מקור השראה שבתוכן אני יוצקת את הצורה, לקוחים מתוך ההיסטוריה של האמנות; בעיקר נצרות, פנטזיה, ספרי ילדות, ותכנים מטאפוריים כגון ״הגירוש מגן עדן״, ״הבשורה״ וכדומה. הנושאים מכתיבים את הגודל, הצבעים, סוגי השבלונות והדפוסים שאני משתמשת בהם מתוך הרפרטואר שלי”.
ליאור שטיינר
“כמו סיפור המתפתח ונפגש עם סוגים שונים של חומרים, צבעים ולכלוך במונחים של ציור ופתרון, התכנים בעבודות באים מתוך תחושות ומחשבות של עולם פנימי תוך כדיי התיישרות בין הממשי והדמיוני. בעשייה שלי הציור הוא מכלול אקספרסיבי הבא לידי ביטוי עם דימויים המתקיימים וגם מתפרקים במרחב הציור , סגנון ציור הוא מתוך מסורות הציור הפיגורטיבי המופשט והרישום, הטכניקה היא שמן על בד. בעבודה בשם ‘ניתוב הרצונות’ מתוארת דמות במרכז מול מטר של מכחולים ושפורפרות צבע המושלכים לעברה, ספק פוצעים אותה ספק מרחפים ועוברים דרכה. הדימויים הם חומרי הציור ההופכים להיות ההקשרים שיש בזהות העצמית מול הדברים, הם הרצונות והדחפים בין הקו, הנפח וכתם-הצבע יחד עם השכל הרגש והיצר המניע את החיים”.
אילנה שניידר
“בתוך החומר שוכנת הרוח. בתוך הגשמי מסתתר המופשט. רסיסי דמויות, צללים ופנים. העבודות שלי הן על פי רוב אקספרסיביות. יש בהן רבדים של כיסוי ושל גילוי ושל איכויות צבע. נפש האדם מסקרנת אותי ואני עוסקת בחקר רבדיה הפנימיים, באמצעות ציור של דמויות מהפנים החוצה;. הדמויות הן אולי שיברי זיכרונות ואולי חלום שבין המודע לתת מודע. הן הדיוקנאות הנסתרים, החבויים מן העין. יש בהם פחות מן התיאור החיצוני ויותר מאשר ההצצה אל נבכי הנפש. במסע אל הפנימי והלא נודע, אל החבוי ואל הגלוי, השיח הוא גם פילוסופי והאפשרויות הן אינסופיות. אינני נוהגת לתת כותרות לעבודות במטרה להשאיר אותן בלתי מפורשות ופתוחות להכיל את הבנת המתבונן”.
רונית רוט חדד
“קראתי לגלריה שהקמתי לפני שנה בדיוק, N.D על שמה של סבתי – נעמי דביניק.
כאמנית, יצרתי עבודות אודותיה עוד בחייה. לסבתי היו כמה שמות: זיסל, סופיה, זושה ונעמי.
היא הייתה ניצולת שואה, שחקנית וזמרת סופרן, משוררת ואף עסקה בציור בשנותיה האחרונות. קולה ורוחה עדיין מהדהדים בתוכי, מגע אצבעותיה הרכות האוהבות מציירות לי את תווי הפנים בילדותי, נחקק בליבי בכח האהבה הנצחית. בחרתי להציג בתערוכה עבודות שמספרות את הסיפור של שתינו, אשר סמלים וזכרונות פרטיים שזורים בהן מהבית שלה בקינג ג’ורג’ 89 בתל אביב, שהווה בית שני עבורי, סמלים מוכמנים שהצופה הזר אולי לא יבין, אך אולי בכל זאת יפגוש בהם באופן ארכיטיפי את האהבה הבין דורית, או פשוט איזה חלק מסיפור משפחתי”.
‘מה כבר עשיתי‘
דן זהבי
ג׳ניפר בלוך ינואר 2020
זהבי הוא זן נדיר במקומותינו; עבודותיו מתאפיינות בחושים אסתטיים מחודדים שמתאחדים עם המתודה המתמטית; ממש כמו הטבע, כמו תורת הקוואנטים, כמו הכוורות של הדבורים.
אצל זהבי הגריד הוא בסיס אינהרנטי, “בילט אין” ואינו קישוט חיצוני. זהו בסיס היצירה שלו מבחינה ויזואלית, והוויזואליה שלו מלווה בפילוסופיה ולא בפסיכולוגיה. אם קיים אצלו דפוס ( Pattern) הוא דפוס חמור וממושמע אשר לא מוריד מההתרגשות שהוא חש כלפי היצירה; וגם לצופה החוויה נשארת עוצמתית ואף מוגברת בזכות השוני המרענן שבה.
זהבי שייך לנישה של אמנים כגון מלביץ׳ , מונדריאן המאוחר, אסכולת ניו יורק החדשה- המינמליזם המושגי, לא בשל הדמיון הצורני ביניהם אלא בשל התפיסה של החמור עם הלירי, של הרזה עם המסה, של השיטתיות והמשמעת עם החופש לבחור בשיטה.
סרט לילה
סרט לילה הינו פרוייקט הנותן במה לאמנים/יות היוצרים/ות עבודות וידאו ובו בזמן מבקש לפתוח צוהר מבעדו העשייה התרבותית המתחוללת בגלריה תזלוג ותהדהד ברחוב העירוני בו היא שוכנת.
האמן דורון פישביין – יוזם ואוצר הפרוייקט רואה בכך את גילומו של ערך חברתי – הנגשת השיח הכלוא על פי רוב בין קירות הגלריה אל מרחב קולקטיבי. ההקרנה תתקיים בחלון הראווה של הגלריה מדי ערב ותמשך אל תוך הלילה מתוך מחשבה כי התנועה הרגלית הפחותה, אווירת הלילה והשקט היחסי יקנו לפעולה קשב רב יותר, אינטימיות, וייחודיות.
במקביל לפתיחתו של כל מחזור תערוכות חדש, יציגו בפרוייקט אמן/ית חדש/ה. משך התצוגה יהיה כמשך מחזור התערוכות.
1700 קילומטר/ אלינה רום
אלינה רום כהן, אמנית רב תחומית, פסלת ואמנית וידאו. “1700 קילומטרהוא סרטה השני שלה שצולם ברוסיה.
1700 קילומטר הינו המרחק בין שני מקומות: בין עיר הולדתי “טגנרוג” על שפת האגם האזובי (דרום רוסיה) לבין עיירה נידחת בצפון רוסיה ושמה “נבל”, שם גדל אבי. הסרט נוצר בעקבות המסע בין שניהם, מסע על-תוך הילדות, דרך מעמקי יערות וכפרים אין-סופיים. הסרט משלב צילום ואנימציה ידנית (זפת, טיפקס וצבעי זכוכית על שקף), ומשחזר אירועי ילדות שהתערבבו כחפיסת קלפים.
