ליין מסיבות ה”קוק-שוק” מקיים אירוע אופנה אלטרנטיבי ומערבב בין קולקציות, הגדרות “אין ואאוט” וחוגג שוני וביטוי עצמי. חמישי 5/12 במועדון הארט-קלאב תל אביב

כתבה מאת דפנה פלק

מדי שנה בשלוש השנים האחרונות ליין מסיבות ה”קוק-שוק” או כפי שהם מעידים על עצמם – תנועה תל אביבית תרבותית הנובעת מחיי הלילה, מקיימים את אירוע “שבוע האופנה האלטרנטיבי”. השנה, משלב הליין כוחות עם “בוטיק-שווארמה” בניצוחה של סתיו פרוגס. כותרת האירוע מסמלת את שבועות האופנה הרשמיים שמציעים מתכונת גרנדיוזית לתצוגת אופנה שבסופה מסיבה.

ב”שבוע האופנה האלטרנטיבי” תתרחש תצוגת אופנה בשני סבבים. משתתפי הסבב הראשון יוכלו להנות ממסיבה מוקדמת בה כל התקליטניות הן נשים, ובסוף הסבב השני תפתח הרחבה המרכזית בה ינגן הליין הייחודי של תקליטני הקוק-שוק (הנה תקשיבו).  בין משתתפי המסיבה יהיו חבורה צבעונית של פרפורמרים מגדריים, אנשי תעשיות האופנה והיופי, אמנים ובלייני אנדרגראונד, ועוד.

איחוד הכוחות השנה עם “בוטיק שווארמה” בניהולה של פרוגס, נראה כשת”פ טבעי. פרוגס יצרה את בוטיק היופי, האופנה והלייף-סטייל עוד בימיה כסטודנטית לאמנות בפקולטה לאמנות בבצלאל. לצד פרטי לבוש, טיפולי יופי ופרטים נלווים, עיקרו של הבוטיק הוא בכינון קשרים חברתיים; בין נותני השירותים לקהל ובין הקהל לעצמו. באופן זה הבוטיק הוא התרחשות – אמנות חיה. הקשרים נוצרים הן בחלל ההתרחשות אך גם בחומרים מהם עשוייה ההתרחשות, בפריטים המבטאים מבט ביקורתי ואוהד כלפי תרבות פופולארית, צרכנית, מקומית וגלובלית.

מהפכה בפיתה

“Fashion is ephemeral. Art is eternal. Indeed what is fashion really? A fashion is merely a form of ugliness so absolutly unbearable that we have to alter it every six months”
Oscar Wilde, On Dress

כבר בשמו של “בוטיק שווארמה” ניתן להבחין במיזוג האלמנטים היומיומיים וחווית ה”אופנה” והיופי. משמעות המהלך ביחס לציטוט של אוסקר ווילד, (אותו כתב כתגובה לחוסר ההתאמה של האופנה לחיים עצמם, בעת שחיפש גלימה ברוח התקופה ולא מצא גיזרה שימושית) כציטוט עדכני לימינו. אירועי אופנה ושבועות אופנה מכוננים את הבונטון האופנתי, ומציעים לבוש שנגיש לפלח צר של האוכלוסיה, הן מבחינת מחיר והן בהתאמתם לצרכי הכלל.

קרל מרקס, בחלקו הראשון של ספרו המכונן “הקאפיטל” מתאר את המנגנון שבו חפצים שימושיים הופכים למצרכים בעלי ערך פטישיסטי המעפיל על ערכם השימושי. ערך זה נובע מהמשמעות הנלווית לתהליכי הייצור וסחר החליפין, שממירים את היחסים בין הפועלים והחברה ליחסים חומריים בין בני אדם.

הקשר בין הפועלים בשרשרת הייצור של תצוגת אופנה (תופרים, מאפרים, ספרים, מעצבי חלל, תאורנים, צלמים, ודיג’ייז) ממוסך על ידי הסתרת המנגנון אשר נועד להעמיד את המעצב במעמד השקול לאל עלי אדמות. ככל שהמעצב גדול יותר כך הבגדים הופכים רשמיים ובלתי נגישים לקהל הרחב. המנגנון הזה אמנם מייצר פטישיזם מירבי, אך בו בזמן מותיר אותנו, פשוטי העם, עירומים.

בתצוגת האופנה האלטרנטיבית יוצגו בערבוביה פרטי לבוש מתוך קולקציות של עשרות מעצבות צעירות על המסלול, תוך נסיון להציג תהליך טבעי של בחירת תלבושת. הדוגמנים עצמם אף הם מגיעים מקשת רחבה – משפחתה של סתיו, טראנסג’נדרים ומהגרים. חלל התצוגה יחשוף את מאחורי הקלעים של תצוגת האופנה באופן שיזמין את הקהל להתחכך ולהתבונן במאפרים, סטייליסטים, ומעצבי השיער בפעולה, ולהשתתף באירוע. במקום להרחיק את התעשייה שעוטפת את תהליך האופנה ומדגישה את המעצב והקולקצייה הפרטנית שלו, בתצוגת האנטי-אופנה כל סוללת התהליך חשופה לעיני הצופים. הרעיון שמאחורי חשיפת המנגנון, כמו גם השימוש הקולקטיבי בפרטי הלבוש מקולקציות המעצבות, הם ממניע חתרני.

“אנטי-טרנד” כאוטופיה

כרזת האירוע מבטיחה תצוגת “אנטי-טרנד” במקום התממשותה הטבעי- חיי הלילה ועולם המועדונים. חשוב לציין שבהבטחה “אין כוונה להציג דבר מה שאינו נחשק ואסטתי, או שאינו טרנדי” מסביר יוחאי מטוס, אמן פלסטי שהמיר את אמנות ייצור האובייקטים שלו לטובת מפעל הקוק-שוק.

אופנה היא דבר אבסורדי בהגדרתו – היא נעה בין שני קצוות של אינדיבידואליזם וקבלה כגלגל נטול מעצור: אופנה היא דוחה ונחשקת, מוחצנת ומופנמת. טד פולמוס (Polhemus) טוען בספרו “אופנה ואנטי-אופנה” שבניגוד לאופנה הנזילה שבמידה רבה משקפת את הזרמים השולטים בחברה, אנטי-אופנה היא ביטוי לזהות והיא מבטאת את נוכחותו העיקבית של האינדיוידואל, בדרכו לומר “אני נוכח”. בזמן שפולמוס כתב את ספרו ניתן היה להבחין בסנוניות הראשונות למנגנון האופנה הפוסט-מודרני המאופיין בניכוס מתמיד של סממני תת תרבות. זהו מנגנון שנותר מכבש אופנה; הוא מאיים לבלוע את האנטי-אופנה לתוך הבונטון ומן הצד השני להוקיע אותה כ”לא-אופנה”. כדי לשמור על זהות אינדוידואלית וחברתית בעולם כזה, היד צריכה להיות על הדופק. ה”אנטי” אופנה היא הצד שמנסה לעמוד בתנודות האופנה באופן מתריס כדי לקבל מעמד נצחי ואוטופי וכמסמן של זהות היא ייצוג חמקמק ששואף להתממש תדיר, ולקבל קביעות בעולם נזיל. כך היא הופכת לפרפורמנס וכוללת בתוכה ערכים של תת-תרבות בעשייתה החומרית, בשאיפה המתמדת לעמוד “מנגד”, ובעיקר להיות ייחודית, חשובה ונוכחת.

כאשר אירוע תצוגת האופנה, הבוטיק והמסיבה שלאחריה מובנות כזירות מייצגיות, הן מארגנות את המרחב באמצעות פעולות הגוף, והחפצים שנוצרים במרחב.

יום חמישי 5.12.2019 במועדון הארט-קלאב בתל אביב. לאירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/1366509136857151/

להזמנת כרטיסים: https://www.eventer.co.il/afwtlv2020?fbclid=IwAR3fIUjSAR68axP-NjMb7f_ZRj6lYnfh2X7lsY7IP6E9Znb4t7hC98XSw34

מעצבות משתתפות: דניאל שבי, ג’ניפר קים, אביגיל קולקר, אתי פלדמן, חנא חמאם, יפעת פינקלשטיין, ג’אנה יאשין, איתמר מזרחי, מיטל כץ מינרבו, ננסי שניידר, שיר דני ודודי כהן, שקד קטיה כהן, מתן אלקיים (סטודיו מור), הופכות את היוצרות, נועה ונויה, ענבל רווה, תומר קורדובי, ובוטיק שווארמה