רות וינשטין פאפוריש / אני.
ציורים וקולאז'ים מחומרים מעורבים העוסקים בזהויות וזיכרונות.
אוצרת : דניאלה טלמור
2.11.19 – 20.11.19
גלריה עין הוד
ה-"אני" של רות וינשטין פאפוריש מורכב מרבדים, זהויות וגם מזיכרונות. האמנית מעידה על עצמה כי ברבות השנים היא נעשתה נוסטלגית, כשהיא מעלה ממעמקי זיכרונותיה את חוויות העבר. משחקי הילדות, חוויות הנעורים מתנועת הצופים, המדורות וחגיגות ל"ג בעומר בשכונה חוויות אלה באים כולם לידי ביטוי ביצירתה, לצד אלמנטים מהבית, מהנוף האישי והציבורי בקיבוץ, נוף הסביבה הסוציאליסטית בה גדלה.
מקבץ הציורים המרתק המתחבר לכדי ספרייה גדולת מימדים, מקורו בזיכרונות הילדות מן הספרייה הגדולה שכיסתה את כל הקירות בחדר העבודה של אביה, יהויקים פאפוריש, הסופר והגאוגרף הנודע אשר על כתביו התחנכו דורות של תלמידי ישראל. יהויקים פאפוריש פרסם ספרים ומאמרים, ערך מפות ואטלסים, והיה איש חינוך ממקימי בית ספר תיכון חדש בתל אביב.
וינשטין פאפוריש מבטאת את רבדי ה-"אני" בציורים מרהיבים, אשר למרות האקספרסיביות הרבה שלהם מתאפיינים גם באינטימיות רבה. היא מרבה לשלב ביצירותיה את המילה הכתובה. כך, בציור העוסק בפליטוּת מתנוססת הכתובת "מאין", כמו שואלת לאן יפנו מבקשי מקלט והיכן אנו בתוך העולם הזה בציור אחר, בכתב אדום על רקע שחור מופיעים שמות משפחתה בכתב ראי: רייזל– שם אמה מנעוריה, פאפוריש – שם אביה, וינשטיין – שם משפחתה מבעלה וינשטין ועוד.
שוליו של ציור אחר באפור מעוטרים על ידי שורות של מילים בשחור ולבן, כשמות הספרים שכתב אביה. בשוליים העליוניים מתנוססת הכתובת "פאפוריש ארצות הברית ברית המועצות", לאורך הדופן השמאלית "ארץ ישראל גאוגרפיה הגלובוס", ולמטה "אטלס ארץ ישראל מסביב לעולם". במרכז הציור, מצויירים בני משפחתה מתוך צילום מכונן של המשפחה מ-"הצלמניה" המיתולוגית בתל אביב בקו מתאר רישומי, הסגנון האופייני לדימויים האנושיים בציוריה של האמנית.
צילום: רן ארדה
