אמנות בארץ

דוד בובטס מוקסם מחפצים יומיומיים ואלו מציתים אותו ליצירה מופשטת. "שם עצם", בית האמנים ראשון לציון, עד ה 23/11

אוצרות: טובה פסח וג׳ניפר בלוך

עבודותיו של דוד מתחמקות מהגדרה ברורה, על אף שהוא עוסק לכאורה בנושאים מוגדרים: הדקל, החצר האחורית, טבע דומם וכו. לא בהם מסתכם גוף העבודה שלו. מאחוריהן מתחבא הנושא האמיתי, נושא ה״על״ שלו, הנושא האמיתי אינו דימוי כלשהו, אינו חפץ או שם עצם. הנושא העמוק של בובטס נמצא באפיון של הדימוי, בדרך בה הם מצויר, בתכונה שהוא מפשט. הדגש נמצא באווירה ובהרכבה המסוימת של האלמנטים לכדי קומפוזיציה. ההנעה לעבודות אלה הם הדימויים והויזואליה שהוא פוגש בסביבה שלו, הם מתפקדים כסוג של הצתה ליצירה. בובטס בעצמו מצהיר שהוא מוקסם מהאובייקטים היומיומיים הנמצאים בסביבתו וכותרת התערוכה מעידה על כך. יחד עם זה מבחינתו כל אובייקט או כל שם עצם טעון בהרבה מעבר למה שגלוי.

הערכים החשובים בעבודה של בובטס הם ההפשטה, החומרים הפיזיים והכימיים, יחד עם החומרים הרוחניים, הדמיוניים והאינטואיטביים שקיימים בראשו ובליבו.

בובטס הינו אמן פלסטי אך לא פחות מזה הוא גם משורר. הוא עוסק בתחום של שירה ולא נכון לנתק ביניהם, מכיון שקיים קשר בין שני עיסוקים אלו. שירה, שלא כמו פרוזה אינה חייבת להיות נראטיבית-לינארית, כמו לציור יש בה אלמנטים פורמליסטיים. שירה במידה רבה מורכבת מדימויים והחיבורים בין הדימויים המעבירים את התוכן. מלאכת ההרכבה של המילים, מיקומן, וכל הבחירות והדגשים, קצב הכתיבה, אורך השורה, חריזה או היעדרה אלה קובעים את התוכן ואת האווירה. גם העבודות הפלסטיות שלו הן מעין כתיבה ציורית. בבחירת הדימויים שלו הוא יוצר את האיקונוגרפיה, את המקראה לציורים.

המרחב הציורי שלו, חלל הציור שהוא ממלא בדימויו, כתב ידו וכל השפה הציורית משתנה מעבודה לעבודה. לעיתים החלל עמוס, ולעיתים מלא אויר, לעיתים החלוקה היא גיאומטרית וברורה ולעיתים היא לירית ומפשטת.

מאד בולטת תחושת החופש אצל דוד, האי מחויבות מראש לעולם האובייקטיבי, לעולם שמעניק לו את ההשראה וההצתה ליצירה שלו. הוא מצייר דקל אבל לא מעניין אותו ליצור אשליה של דקל, וכנ״ל עם כל שאר החפצים. הוא מתנהל בעולם הזה בחופשיות, ואינו מוגבל על ידי קונבנציות ותכתיבים. מה שקובע הוא ראייתו הסובייקטיבית, חזונו הפנימי. זה מורגש בטיפול שלו בדימויים, בקומפוזיציות, בצבעים, בטקסטורות ובשאר מאפייני השפה. מעבר לדימוי עצמו המצית את יצירתו, בובטס מוקסם לא פחות מתהליך העבודה שהוא עובר ביצירות שלו. הדרך בה הוא מעבד את הדימויים מעניקה להם ערך ובכך מעלה אותם לדרגה אחרת. על אף החופש שמתוכו בובטס עובד הוא מתייחס וחש כבוד למסורת ולתרבות הציור, תרבות שמופנמת בו עמוק.

0 comments on “דוד בובטס מוקסם מחפצים יומיומיים ואלו מציתים אותו ליצירה מופשטת. "שם עצם", בית האמנים ראשון לציון, עד ה 23/11

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s