אלו ימים אחרונים לצפות בתערוכה כי רבים אנחנו · My Name is Legion של האמנית תמר סימון המוצגת בגלריה נולובז תל אביב.
וַיְהִי כִּרְאֹתוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ מֵרָחוֹק וַיָּרָץ וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ׃ וַיִּזְעַק קוֹל גָּדוֹל וַיֹּאמֶר מַה־לִי וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן־אֵל עֶלְיוֹן הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בֵּאלֹהִים אֲשֶׁר לֹא תְעַנֵּנִי׃ כִּי הוּא אָמַר אֵלָיו צֵא רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן־הָאָדָם הַזֶּה׃ וַיִּשְׁאַל אֹתוֹ מַה־שְּׁמֶךָ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לִגְיוֹן שְׁמִי כִּי־רַבִּים אֲנָחְנוּ.
(הבשורה על פי מרקוס, פרק ה, 6-9)
כי רבים אנחנו, תערוכת היחיד החדשה של תמר סימון, עוסקת בפער המפרה את מלאכת הציור מבפנים, הקושר בין הנגלה לסמוי, בין המבט לתהליך ההתגלות. זירת ההתרחשות של הדרמה העתיקה הזו היא הפנים האנושיים. סימון, העובדת בתוך מסורת קלאסית של ציור דיוקן, מנסחת מצב עניינים מורכב שההבטים הפסיכולוגיים והפוליטיים שלו עכשוויים לחלוטין.

בתערוכה היא מעמידה זה-מול-זה שני גופי עבודה שיצרה במהלך השנתיים האחרונות : סדרה של ציורי דיוקן קטנים בצבע התלויים בנפרד על היקף קירות הגלריה, ועשרות רישומי דיוקן עשויים בעט כדורי זול על מצע נייר, אותם היא מצופפת על קיר אחד. הדיוקנאות הבודדים עסוקים בחשיפה של דבר-מה הכלוא מתחת לעור ומבעד לעיניים, ובדומה למורים הגדולים של העבר מגויה ועד בייקון, החמלה והאימה נוכחים בהם במידה שווה. הרישומים על הקיר הנגדי כוללים דיוקנאות של אנשים קרובים ואהובים, של שכנים מהיישוב יודפת בגליל המערבי, של דוגמנים מזדמנים ושל פנים ‘גנובות’ מתצלומי עיתונות של מהגרים ופליטים אפריקאיים. באמצעות אנרגיה רישומית וכלי עבודה פשוטים, מחפשת סימון ומוצאת בכולם אינטנסיביות של מבט-חוזר המקרין מהפְּנִים אל החוץ.

עבודתה של סימון מעמתת את הצופה עם שני מצבי צפייה הפוכים בדיוקן פני אדם – צופה מול דיוקן יחיד, וצופה יחיד מול קהל או ציבור של פנים רבים. מתי הופכת ראיה להתבוננות? מה אנו רואים, הלכה למעשה, כשאנו מישירים מבט בפניו של מישהו? מתי ‘ אַחֵר’ הופך ל-‘זולת’ ו’רבים’ הופכים ל’ציבור’? כי רבים אנחנו שואלת את השאלות הללו באמצעות שימוש משוכלל בכלי העבודה הבסיסי ביותר הידוע לאדם – היכולת להישיר מבט.
אוצר: אבשלום סולימן
נולובז – חלל שיתופי לאמנות

0 comments on “תערוכת היחיד של תמר סימון “כי רבים אנחנו” עוסקת בזירת ההתרחשות של הפנים האנושיים. עד ה 9/11 בגלריה נולובז תל אביב”