שלווה הדר הוכשטט / בהיכלו של מלך ההר
אוצרות: אורי דרומר
כשנכנסים לתערוכה של שלווה הדר הוכשטט בגלריה ‘מנשר’, נדמה שכאוס וסערה מוחלטים אולפו ומוסגרו בתוך עשרות ציורים תחומי שוליים אדומים ושחורים.
בתערוכה היפה שהיא מציגה בימים אלו בגלריה של בית הספר לאמנות, ניתן לצפות בתוצאותיו של תהליך עבודה מורכב המתחיל מתוך דימויים שנגלים לה בחלום.

בחלל מוצגים עשרות בדים וניירות עליהם מציירת הדר הוכשטט בצבעי יסוד עזים, כותבת טקסט, רושמת בעפרונות ועטים או מדביקה זוגות עיניים מצולמות. עבודתה לעולם לא נעשית מתוך התבוננות אלא מתוך מצב של חוסר שליטה גמור ומאובייקטים ודימויים שצצים בזכרונה, בתת מודע שלה ובחלומותיה. בנבכי תודעתה צפים דימויים רבים- סוס, זוג עיניים שמציצות מתוך שמיים כחולים, פרח שצומח מגוף מת, שדונים, נשים. את הדימויים הללו היא לוכדת ומציירת, ולאחר שהציור גמור היא מאתרת ו”נתקלת” בדימויים חדשים בתוך הציור עצמו. לעיתים אף חולפות מספר שנים בטרם נגלים (או נשכחים) הדימויים שבציור ואת אלו היא שבה וחוקרת; את משמעותם, את מיקומם בתולדות האמנות, ואת הקשרם בחייה הפרטיים. כך היא נעה במחזוריות ובמעגליות אינסופית בין הדימויים לעבודות ובין העבודות לדימויים כאשר לאורכה של הדרך הפתלתלה משתחלים שברי זכרונות שמובילים, כמובן, לדימויים נוספים. למעשה, ועל אף שיעור הילודה הגבוה שלהם, הדר הוכשטט חוזרת על אותם דימויים שוב ושוב. דימוי מעטפה קלאסית מחולקת לרבעים, עיניים מצולמות מציצות, שולחן אוכל משפחתי צהוב שבהיפוך צורתו הטרפזית הופך לספינת נדודים, הגירה או פליטות, פרחים, סימונים מתמטיים ועוד. בציור ‘מי אתה ספינקס’ לדוגמא, מופיעה מעטפה שחורה ענקית שלצידה מופיע הכיתוב Hoch, ומשמעו קיצור שם משפחתה (הוכשטט- עיר גבוהה).

המעטפה היא מוטיב חוזר ומרכזי בעבודתה של הדר הוכשטט; לאחר שהוריה נפטרו היא מצאה בין חפצי אמה תיקיה שחורה בצורת מעטפה שעליה נכתב “קופסא שחורה”. ארבע שנים תמימות הותירה אותה חתומה וכשהעזה סוף סוף לפתוח ולהביט בתוכנה, התבררו לה פרטים אישיים הנוגעים למשפחתה ולהוריה, ואלו דירבנו והפרו את דמיונה כאשר ציירה.
הדר הוכשטט לא עובדת רק מתוך הזיה, חלום או תת מודע פעלתנן. בציור “אמנות”, עבודה קטנה על נייר המתארת שלד שקבור תחת לאדמה ומגופו מלבלב פרח, היא עוסקת במחזוריות החיים באמצעות דימוי אופטימי ומורבידי כאחד, השאול מציור של אדוארד מונק. דימוי הפרח המדמם והטקסטים בעבודותיה, מרפררים אף הם, ביודעין או שלא, לתולדות האמנות הישראלית- משה גרשוני ברקפותיו, ומיכל נאמן בשברי טקסטים וציטוטים ממקורות שונים.

טכניקה מיוחדת נוספת שמאפיינת את עבודתה של הדר הוכשטט היא סדר עבודה “הפוך” כשמדובר בציורים גדולים וסקיצות. עוד מראשית תקופת הרנסנס נהוג היה, בטרם מציירים ציור גדול, להכין סקיצות קטנות כדי “ללמוד” ולתכנן את הציור כראוי. אך הדר הוכשטט מציירת ראשית את הציור הגדול, ולאחר מכן מפרקת ולשה וחוזרת על הדימויים בוואריאציות שונות על ניירות קטנים. בתערוכה עומדות הסקיצות ומוצגות כעבודות בפני עצמן.
הדר הוכשטט למדה במספר מסגרות לאורך השנים ביניהן במדרשה לאמנות ובסמינר הקיבוצים, לימודי גרפיקה ותולדות האמנות באוניברסיטה, ולימדה למעלה משלושים שנה תולדות האמנות וגם אמנות מעשית. את תערוכת היחיד הראשונה שלה הציגה במכון המים בגבעתיים ב 2013, וב 2015 הציגה תערוכה נוספת בגלריה טובה אוסמן.
‘בהיכלו של מלך ההר’ היא תערוכתה השלישית. שמה של התערוכה נקשר ישירות להיסטוריה המשפחתית של הדר הוכשטט, ושאול מתוך המערכה השניה של היצירה המוסיקלית ‘פר גינט’ המבוססת על האגדה שכתב הנריק יוהאן איבסן ואף הומחזה על ידו (אדוורד גריג כתב לה מאוחר יותר את הפסקול, 1867). אמה של הדר הוכשטט נהגה לנגן את היצירה תדיר על פסנתר לבני הבית, וזיכרון זה לצד גילוי המעטפה השחורה השפיעו עמוקות על יצירתה. אווירת הטירוף, ההזיה, והסיוט שמלווים את היצירה מתבטאים גם בציורים בתערוכה. הדר הוכשטט משתמשת בצבעי הבסיס הדומיננטיים אדום, צהוב ושחור, המאפיינים הן את צבעי היסוד של הבאוהאוס והן את פסי דגלה של גרמניה, ארץ מוצאם של הוריה. לא ידוע לי אם הדר הוכשטט התייחסה לצבעי הדגל בעבודתה, אך כיוון שתת המודע תופס בה מקום מקום נכבד אסתכן ואומר שהצבעים, כמו גם סמלים, זכרונות ודימויי חלום נוספים חדרו לעבודותיה מבלי דעת.

ניתן לומר שהדר הוכשטט עוסקת ברוחני, במקרי ובמסתורי בניגוד מוחלט להכשרתם של הוריה שעסקו במקצועות ריאליים כגון כימיה ואסטרונומיה, ואף כינו לעיתים את עיסוקה “השטויות שלך”. עם זאת נדמה שבדרכה הייחודית, הדר הוכשטט עדיין מיישמת את עקרונותיה המוחלטים של ה’טבלה המחזורית’ (שם ספרו של פרימו לוי משנת 1975, מחזור של סיפורים קצרים הקרואים על שם יסודות כימיים בטבלת היסודות של מנדלייב) שבה דגלה אמה, ואף חוקרת באופן יסודי את תחומי הלוגיקה, טבע האדם והמחזוריות בעבודותיה.
ב 31.10 יתקיים אירוע נעילה בתערוכה בשעה 19:00. ידברו אורי דרומר אוצר התערוכה, גיא פרל ידבר על “מבט יונגיאני ביצירתה של שלווה הדר הוכשטט כציירת חזיונית”, חן שיינברג ישוחח על הסרט M של פריץ לאנג בהקשר לעבודתה של הדר הוכשטט, והסרט אף יוקרן במעמד התערוכה.
הכניסה חופשית
עד ה-2/11 יום שבת
מנשר לאמנות מכללה, גלריה, מרכז תרבות. רח‘ דוד חכמי 18, ת“א
שעות פתיחה: א’-ה’ – 11:00-19:00, שבת: 11:00-14:00
0 comments on “הלוגיקה של התת מודע. סקירה וביקורת על תערוכתה של שלווה הדר הוכשטט בגלריה ‘מנשר’ תל אביב”