ARToday

שלוש אמניות ומעצבת אופנה אחת עוסקות בשאלה “מה אם נשים היו שולטות בעולם” דרך מדיומים מגוונים: תרחיש אימה בדיוני, כרזות ענק שהופכות למיצב שיתופי וירטואלי, וקולקציית קוטור בהשראת דמויות פרוטו-פמיניסטיות

מדברי מכניסה לתוך פריים אחד שני מצבים ארכיטקטוניים בלתי אפשריים: ההרוס והבנוי, הישן והחדש, הנטוש והמיושב.

הדמויות בתצלומים הופכות ליצורי כלאיים שבין זיכרון לפנטזיה, איקונות שמימיות שהן עדיין בנות ובני משפחה ארציים. דרך בני משפחתי אני מציגה את מעמד הפועלים השחוק והשקוף אליו אני משתייכת, ושכלפיו אני חשה הרבה הערכה וסמפטיה

המדור נולד מתוך דיאלוג עם אוצרות.ים באמצעות פורמט שמבקש לעורר תהיות וטעויות. בכל נספח, מוזמנ.ת אוצר.ת אחת לנסח תמה אוצרותית ולדמיין תערוכה, במטרה להעמיק במחשבה ובפיתוח של מהלך נסיוני- משחקי. בתיבה זו חברו לברויר האמניות עדי ויצמן, דורית פיגוביץ’ גודארד ונועה תבורי

מגזין ארטפורום הוא אחד מעמודי התווך של עולם האמנות העכשווית. מה שהחל את דרכו כעיתון מקומי בסן פרנסיסקו של שנות ה-60 הפך לאחד המגזינים החשובים של התקופה

תנועת “בונות אלטרנטיבה” המובילה את מחאת הנשים, השיקה השבוע את ספר הצילומים הראשון של המחאה- “אדומות: מחאת הנשים שהפכה לסמל”, בו לוקחות.ים חלק עשרות צלמות, אמנים, נשות רוח ואקטיביסטים

בעבודותיה, סאלם חוקרת אינטראקציות ומערכות יחסים בינה לבין חומרים שונים ובין חללי תצוגה לעולם החיצון. החומרים שמשרתים אותה הם סוכנים כפולים; הם גם משתפי פעולה, אבל גם בעלי רצונות עצמאיים משלהם